האבדה שבשדה והירידה במערה לפרדס - וקול המחנות המשבחים
זוהר חדש · מדרש רות בהמשכו - מסע רבי פרחיה בעולם הנשמות ושכר קריאת שמע · מאמר 113 · פיסקה 10
לשון הזוהר
כַד מָטָא לְהַהוּא חֲקַל, אֲמַר לֵיהּ נִתְעַכֵּב הַשְׁתָּא, אִתְנַח. אָמַר לֵיהּ, אַמַּאי קָא מִתְנַחַת. אֲמַר לֵיהּ אֲבֵידָא קָא אָבֵיד לִי בְּהַאי דוּכְתָּא. אֲמַר, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא יְזַמְנִינָהּ לָךְ. אַשְׁכָחוּ חַד מְעַרְתָּא. אֲמַר הַהוּא גַבְרָא, ר', נֵיעוֹל הָכָא, דְּהָא יְדַעְנָא דְּאִשְׁתְּמוֹדְעָנָא הָכָא. אָעֳלוֹ. נָחֲתִין בְּדַרְגִין, עַד דְּמָטוּ לְגַבֵּי חַד פַּרְדֵּס, וְחָמוּ תַּמָּן אִילָנִין מְשַׁנְיָין דָּא מִן דָּא וּמִשְּׁאָר אִילָנֵי עָלְמָא, וְחַד אִילָן מְשַׁנְיָיא מִשְּׁאָר אִילָנִין. סְלִיקוּ תַּמָּן, שְׁמָעוּ חַד קָלָא דִּמְשַׁרְיָין סַגִּיאִין, דַּהֲווֹ אָמְרִין, ׳בּוֹאוּ נִשְׁתַּחֲוֶה וְנִכְרָעָה נִבְרְכָה לִפְנֵי ה' עוֹשֵׂנוּ׳ (תהלים צה, ו). תָּוָוהּ רַבִּי פְּרַחְיָא, אֲמַר מַאי הַאי. אֲמַר לֵיהּ שְׁתוֹק.
תרגום
כְּשֶׁהִגִּיעַ לְאוֹתוֹ הַשָּׂדֶה, אָמַר לוֹ, נִתְעַכֵּב עַכְשָׁיו, נֵאָנַח. אָמַר לוֹ, מַדּוּעַ אַתָּה נֶאֱנָח. אָמַר לוֹ, אֲבֵדָה אָבְדָה לִי בְּמָקוֹם זֶה. אָמַר, הקב"ה יְזַמְּנֶנָּה לְךָ. מָצְאוּ מְעָרָה אַחַת. אָמַר אוֹתוֹ הָאִישׁ, רַבִּי, נִכָּנֵס כָּאן, שֶׁהֲרֵי אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁמֻּכָּר לִי כָּאן. נִכְנְסוּ. יָרְדוּ בְּמַדְרֵגוֹת, עַד שֶׁהִגִּיעוּ אֶל פַּרְדֵּס אֶחָד, וְרָאוּ שָׁם אִילָנוֹת שׁוֹנִים זֶה מִזֶּה וּמִשְּׁאָר אִילָנֵי הָעוֹלָם, וְאִילָן אֶחָד שׁוֹנֶה מִשְּׁאָר הָאִילָנוֹת. עָלוּ שָׁם, שָׁמְעוּ קוֹל אֶחָד שֶׁל מַחֲנוֹת רַבִּים, שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים, ׳בּוֹאוּ נִשְׁתַּחֲוֶה וְנִכְרָעָה נִבְרְכָה לִפְנֵי ה' עוֹשֵׂנוּ׳ (תהלים צה, ו) - תָּמַהּ רַבִּי פְּרַחְיָה, אָמַר מַה זֶּה. אָמַר לוֹ, שְׁתֹק.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: כד מטא לההוא חקל, אמר ליה נתעכב השתא, אתנח. אמר ליה, אמאי קא מתנחת. אמר ליה אבידא קא אביד לי בהאי דוכתא. אמר, קודשא בריך הוא יזמנינה לך. אשכחו חד מערתא. אמר ההוא גברא, ר', ניעול הכא, דהא ידענא דאשתמודענא הכא. אעלו. נחתין בדרגין, עד דמטו לגבי חד פרדס, וחמו תמן אילנין משניין דא מן דא ומשאר אילני עלמא, וחד אילן משנייא משאר אילנין. סליקו תמן, שמעו חד קלא דמשריין סגיאין, דהוו אמרין, ׳בואו נשתחוה ונכרעה נברכה לפני ה' עושנו׳ (תהלים צה, ו). תווה רבי פרחיא, אמר מאי האי. אמר ליה שתוק.
התרגום: כשהגיע לאותו השדה, אמר לו, נתעכב עכשיו, נאנח. אמר לו, מדוע אתה נאנח. אמר לו, אבדה אבדה לי במקום זה. אמר, הקב"ה יזמננה לך. מצאו מערה אחת. אמר אותו האיש, רבי, נכנס כאן, שהרי אני יודע שמכר לי כאן. נכנסו. ירדו במדרגות, עד שהגיעו אל פרדס אחד, וראו שם אילנות שונים זה מזה ומשאר אילני העולם, ואילן אחד שונה משאר האילנות. עלו שם, שמעו קול אחד של מחנות רבים, שהיו אומרים, ׳בואו נשתחוה ונכרעה נברכה לפני ה' עושנו׳ (תהלים צה, ו) - תמה רבי פרחיה, אמר מה זה. אמר לו, שתק.