חלום רבי יהודאי ׳אל תתן את פיך׳ - ואין לספר בסתומים
זוהר חדש · מדרש רות בהמשכו - מסע רבי פרחיה בעולם הנשמות ושכר קריאת שמע · מאמר 113 · פיסקה 1
לשון הזוהר
נְפַל עַל אַנְפּוֹי רַבִּי יוּדָאי, וְאִדְמוּךְ. אַחֲזוּ לֵיהּ בְּחֶלְמֵיהּ הַאי קְרָא, (קהלת ה׳:ה׳) ׳אַל תִּתֵּן אֶת פִּיךָ לַחֲטִיא אֶת בְּשָׂרֶךָ׳. נִכְנַסְתָּ סְתוֹם. מֵהַהוּא יוֹמָא לָא אִשְׁתָּעֵי בְּהַאי. אֶלָּא הֲוָה אֲמַר, (תהילים ל״ו:ז׳-ח׳) ׳מַה יָּקָר חַסְדְּךָ אֱלֹהִים וּבְנֵי אָדָם בְּצֵל כְּנָפֶיךָ יֶחֱסָיוּן׳. ׳וּבְצֵל כְּנָפֶיךָ׳ מַמָּשׁ, וְלֵית לְמִשְׁתָּעֵי בִּבְנוֹי דִילֵיהּ. דְּהָא חֶסֶד ה' בְּכוֹלָּא אִשְׁתַּכַּח.
תרגום
נָפַל עַל פָּנָיו רַבִּי יְהוּדַאי, וְנִרְדַּם. הֶרְאוּ לוֹ בַּחֲלוֹמוֹ מִקְרָא זֶה, ׳אַל תִּתֵּן אֶת פִּיךָ לַחֲטִיא אֶת בְּשָׂרֶךָ׳ (קהלת ה, ה) - נִכְנַסְתָּ סָתוּם. מֵאוֹתוֹ הַיּוֹם לֹא סִפֵּר בָּזֶה, אֶלָּא הָיָה אוֹמֵר, ׳מַה יָּקָר חַסְדְּךָ אֱלֹהִים וּבְנֵי אָדָם בְּצֵל כְּנָפֶיךָ יֶחֱסָיוּן׳ (תהלים לו, ח) - ׳וּבְצֵל כְּנָפֶיךָ׳ מַמָּשׁ, וְאֵין לְסַפֵּר בְּבָנָיו שֶׁלּוֹ, שֶׁהֲרֵי חֶסֶד ה' בַּכֹּל נִמְצָא.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: נפל על אנפוי רבי יודאי, ואדמוך. אחזו ליה בחלמיה האי קרא, (קהלת ה׳:ה׳) ׳אל תתן את פיך לחטיא את בשרך׳. נכנסת סתום. מההוא יומא לא אשתעי בהאי. אלא הוה אמר, (תהילים ל״ו:ז׳-ח׳) ׳מה יקר חסדך אלהים ובני אדם בצל כנפיך יחסיון׳. ׳ובצל כנפיך׳ ממש, ולית למשתעי בבנוי דיליה. דהא חסד ה' בכולא אשתכח.
התרגום: נפל על פניו רבי יהודאי, ונרדם. הראו לו בחלומו מקרא זה, ׳אל תתן את פיך לחטיא את בשרך׳ (קהלת ה, ה) - נכנסת סתום. מאותו היום לא ספר בזה, אלא היה אומר, ׳מה יקר חסדך אלהים ובני אדם בצל כנפיך יחסיון׳ (תהלים לו, ח) - ׳ובצל כנפיך׳ ממש, ואין לספר בבניו שלו, שהרי חסד ה' בכל נמצא.
לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: