ממלכת הזוהר › זוהר › זוהר חדש › מאמר 111: מדרש רות בהמשכו - משמרות הלילה וגאולת כנסת ישראל ובריאת העולם באותיות › פיסקה 3

אבלי ציון שבמשמרה שניה - שלהבת הצפון המעוררת את התרנגול לבכית בית המקדש

זוהר חדש · מדרש רות בהמשכו - משמרות הלילה וגאולת כנסת ישראל ובריאת העולם באותיות · מאמר 111 · פיסקה 3

לשון הזוהר

מִשְׁמָרָה שְׁנִיָּיה, תַּמָּן אִינוּן מְמַנִין אָחֳרָנִין, אִיקְרוּן אֲבֵלֵי צִיּוֹן, דְּקָא מִתְאַבְּלֵי עַל חוּרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ. וּבְהַהוּא שַׁעֲתָא דִּקְרִיאַת הַגֶּבֶר, דְּאִיתְעַר הַהוּא שַׁלְהוֹבָא דִּסְטַר צָפוֹן, מֵהַהוּא אִתְעָרוּ דְּהַהוּא שַׁלְהוֹבָא, כַּד נָחֲתָא לְהַאי עַלְמָא, עַד גַּדְפֵי תַּרְנְגוֹלָא דְּהַאי עָלְמָא, קָרֵי בְחָיִל, וַאֲמַר, אִתְעָרוּ לִבְכִיָא דְבֵי מַקְדְּשָׁא, כָּל אִינוּן מָארֵיהוֹן דְּשָׁלוֹם דִּכְתִיב, (ישעיהו ל״ג:ז׳) ׳מַלְאֲכֵי שָׁלוֹם מַר יִבְכָּיוּן׳. מַאן דְּחָמָא בַּכְיָא, וּמַאן דְּלָא חָמָא בַּכְיָא, כּוּלְּהוּ מִתְכַּנְשִׁין לִבְכִיָה דְּבֵי מַקְדְּשָׁא. מַאן חָמָא עִרְבּוּבְיָא דְּכָל חֵילֵי שְׁמַיָא, וְכָל רְתִיכִין קַדִּישִׁין גָּעוֹ וּבְכוֹ.

תרגום

הַמִּשְׁמָרָה הַשְּׁנִיָּה, שָׁם הֵם מְמֻנִּים אֲחֵרִים, נִקְרָאִים אֲבֵלֵי צִיּוֹן, שֶׁמִּתְאַבְּלִים עַל חֻרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ. וּבְאוֹתָהּ הַשָּׁעָה שֶׁל קְרִיאַת הַגֶּבֶר, שֶׁמִּתְעוֹרֶרֶת אוֹתָהּ הַשַּׁלְהֶבֶת שֶׁל צַד צָפוֹן, מֵאוֹתָהּ הִתְעוֹרְרוּת שֶׁל אוֹתָהּ הַשַּׁלְהֶבֶת, כְּשֶׁיּוֹרֶדֶת לָעוֹלָם הַזֶּה, עַד כַּנְפֵי הַתַּרְנְגוֹל שֶׁל הָעוֹלָם הַזֶּה, קוֹרֵא בְּכֹחַ, וְאוֹמֵר, הִתְעוֹרְרוּ לִבְכִיַּת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, כָּל אוֹתָם בַּעֲלֵי הַשָּׁלוֹם, שֶׁכָּתוּב, ׳מַלְאֲכֵי שָׁלוֹם מַר יִבְכָּיוּן׳ (ישעיה לג, ז). מִי שֶׁרָאָה בְּכִי, וּמִי שֶׁלֹּא רָאָה בְּכִי, כֻּלָּם מִתְכַּנְּסִים לְבִכְיַת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ. מִי רָאָה עִרְבּוּבְיָה שֶׁל כָּל צִבְאוֹת הַשָּׁמַיִם, וְכָל הַמֶּרְכָּבוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת גָּעוּ וּבָכוּ.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: משמרה שנייה, תמן אינון ממנין אחרנין, איקרון אבלי ציון, דקא מתאבלי על חורבן בית המקדש. ובההוא שעתא דקריאת הגבר, דאיתער ההוא שלהובא דסטר צפון, מההוא אתערו דההוא שלהובא, כד נחתא להאי עלמא, עד גדפי תרנגולא דהאי עלמא, קרי בחיל, ואמר, אתערו לבכיא דבי מקדשא, כל אינון מאריהון דשלום דכתיב, (ישעיהו ל״ג:ז׳) ׳מלאכי שלום מר יבכיון׳. מאן דחמא בכיא, ומאן דלא חמא בכיא, כולהו מתכנשין לבכיה דבי מקדשא. מאן חמא ערבוביא דכל חילי שמיא, וכל רתיכין קדישין געו ובכו.

התרגום: המשמרה השניה, שם הם ממנים אחרים, נקראים אבלי ציון, שמתאבלים על חרבן בית המקדש. ובאותה השעה של קריאת הגבר, שמתעוררת אותה השלהבת של צד צפון, מאותה התעוררות של אותה השלהבת, כשיורדת לעולם הזה, עד כנפי התרנגול של העולם הזה, קורא בכח, ואומר, התעוררו לבכית בית המקדש, כל אותם בעלי השלום, שכתוב, ׳מלאכי שלום מר יבכיון׳ (ישעיה לג, ז). מי שראה בכי, ומי שלא ראה בכי, כלם מתכנסים לבכית בית המקדש. מי ראה ערבוביה של כל צבאות השמים, וכל המרכבות הקדושות געו ובכו.

לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים