שירת המשמרה הראשונה ושס"ה היכלותיה - ונשמות נדחות המשוטטות בין הרוחות
זוהר חדש · מדרש רות בהמשכו - משמרות הלילה וגאולת כנסת ישראל ובריאת העולם באותיות · מאמר 111 · פיסקה 2
לשון הזוהר
בַּמִּשְׁמָרָה הָרִאשׁוֹנָה, אִינוּן מַלְאָכִין דְּאָמְרִין שִׁירָתָא בְּרֵישׁ לֵילְיָא. וּמַאי קָאַמְרֵי. (תהילים כ״ד:א׳) לְדָוִד מִזְמוֹר לַה' הָאָרֶץ וְגו', (שם) מִי יַעֲלֶה בְּהַר ה'. (שם) ׳נְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב וְגו'׳. בְּגִין דְּכָל נִשְׁמָתִין דִּבְנֵי נָשָׁא, נָפְקוּ וּבָעָאן לְסָלְקָא. כַּד סָלְקִין לְדוּכְתָּא דְּאִלֵּין מְמַנָּן דְּמִשְׁמָרָה רִאשׁוֹנָה קָיְימִין, אִית תַּמָּן תְּלַת מְאָה וְשִׁיתִּין וְחָמֵשׁ הֵיכָלִין, כְּחוּשְׁבַּן יוֹמֵי שַׁתָּא, וּמְמַנָּן תְּרֵיסִין עֲלַיְיהוּ. אִי זַכָּאִין אִינוּן נִשְׁמָתִין, פָּתְחִין לְהוֹן פִּתְחִין עִילָּאִין. וְאִי לָאו, דַּחְיָין לוֹן לְבַר, וְאָזְלִין וּמְשַׁטְטֵי בְּכָל עָלְמָא, וּפָגְעֵי בְּאִינוּן רוּחִין בִּישִׁין, וְאוֹדְעִין לְהוֹן מִילִין, מִנְהוֹן כְּדִיבִין, וּמִנְהוֹן קְשׁוֹט. אִי זַכָּאָן לְאַעָלָא, פָּתְחִין לְהוֹן פִּתְחָא, וְעָאלִין וְסָלְקִין לְדוּכְתָּא דְּאִינוּן אוֹחֲרָנַיְיתָא.
תרגום
בַּמִּשְׁמָרָה הָרִאשׁוֹנָה, אִינוּן מַלְאָכִין דְּאָמְרִין שִׁירָתָא בְּרֵישׁ לֵילְיָא. וּמַאי קָאַמְרֵי. לְדָוִד מִזְמוֹר לַה' הָאָרֶץ וְגו', מִי יַעֲלֶה בְּהַר ה' - ׳נְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב וְגו'׳. מִשּׁוּם שֶׁכָּל נִשְׁמוֹת בְּנֵי הָאָדָם, יוֹצְאוֹת וּמְבַקְּשׁוֹת לַעֲלוֹת. כְּשֶׁעוֹלוֹת לַמָּקוֹם שֶׁבּוֹ עוֹמְדִים אוֹתָם הַמְּמֻנִּים שֶׁל הַמִּשְׁמָרָה הָרִאשׁוֹנָה, יֵשׁ שָׁם שְׁלֹשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וַחֲמִשָּׁה הֵיכָלוֹת, כְּמִנְיַן יְמֵי הַשָּׁנָה, וּמְמֻנִּים שׁוֹמְרִים עֲלֵיהֶם. אִם זַכָּאוֹת הַנְּשָׁמוֹת הָהֵן, פּוֹתְחִים לָהֶן פְּתָחִים עֶלְיוֹנִים. וְאִם לֹא, דּוֹחִים אוֹתָן הַחוּצָה, וְהוֹלְכוֹת וּמְשׁוֹטְטוֹת בְּכָל הָעוֹלָם, וּפוֹגְעוֹת בְּאוֹתָן הָרוּחוֹת הָרָעוֹת, וּמוֹדִיעוֹת לָהֶן דְּבָרִים, מֵהֶם שֶׁקֶר, וּמֵהֶם אֱמֶת. אִם זַכָּאוֹת לְהִכָּנֵס, פּוֹתְחִים לָהֶן פֶּתַח, וְנִכְנָסוֹת וְעוֹלוֹת אֶל מְקוֹם אוֹתָם הָאֲחֵרִים.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: במשמרה הראשונה, אינון מלאכין דאמרין שירתא בריש ליליא. ומאי קאמרי. (תהילים כ״ד:א׳) לדוד מזמור לה' הארץ וגו', (שם) מי יעלה בהר ה'. (שם) ׳נקי כפים ובר לבב וגו'׳. בגין דכל נשמתין דבני נשא, נפקו ובעאן לסלקא. כד סלקין לדוכתא דאלין ממנן דמשמרה ראשונה קיימין, אית תמן תלת מאה ושיתין וחמש היכלין, כחושבן יומי שתא, וממנן תריסין עלייהו. אי זכאין אינון נשמתין, פתחין להון פתחין עילאין. ואי לאו, דחיין לון לבר, ואזלין ומשטטי בכל עלמא, ופגעי באינון רוחין בישין, ואודעין להון מילין, מנהון כדיבין, ומנהון קשוט. אי זכאן לאעלא, פתחין להון פתחא, ועאלין וסלקין לדוכתא דאינון אוחרנייתא.
התרגום: במשמרה הראשונה, אינון מלאכין דאמרין שירתא בריש ליליא. ומאי קאמרי. לדוד מזמור לה' הארץ וגו', מי יעלה בהר ה' - ׳נקי כפים ובר לבב וגו'׳. משום שכל נשמות בני האדם, יוצאות ומבקשות לעלות. כשעולות למקום שבו עומדים אותם הממנים של המשמרה הראשונה, יש שם שלש מאות וששים וחמשה היכלות, כמנין ימי השנה, וממנים שומרים עליהם. אם זכאות הנשמות ההן, פותחים להן פתחים עליונים. ואם לא, דוחים אותן החוצה, והולכות ומשוטטות בכל העולם, ופוגעות באותן הרוחות הרעות, ומודיעות להן דברים, מהם שקר, ומהם אמת. אם זכאות להכנס, פותחים להן פתח, ונכנסות ועולות אל מקום אותם האחרים.
לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: