שני הגואלים - משיח בן יוסף הפודה תחלה והימין הגנוזה המתעוררת אחריו
זוהר חדש · מדרש רות בהמשכו - משמרות הלילה וגאולת כנסת ישראל ובריאת העולם באותיות · מאמר 111 · פיסקה 11
לשון הזוהר
(שם) ׳לֹא אוּכַל לִגְאָל לִי פֶּן אַשְׁחִית אֶת נַחֲלָתִי׳. מִכָּאן, דִּתְרֵין מְשִׁיחִין אִינוּן, גּוֹאֵל קָרוֹב וְגוֹאֵל רָחוֹק. גּוֹאֵל קָרוֹב, מִסִּטְרָא דְּיָמִינָא. גּוֹאֵל רָחוֹק, דָּא מְשִׁיחָא בֶּן יוֹסֵף. וּמַאן אִיהוּ. יוֹסֵף דְּאִקְרֵי צַדִּיק. וְדָא אִיהוּ מְשִׁיחָא דְאָתֵי רִאשׁוֹן. ׳לֹא אוּכַל לִגְאָל לִי׳, דְהָא יָמִינָא דְּאִיהוּ לַאֲחוֹרָא, דִּכְתִיב (איכה ב׳:ג׳) ׳הֵשִׁיב אָחוֹר יְמִינוֹ׳, כְּתִיב בֵּיהּ, ׳הוֹשִׁיעָה יְמִינְךָ וַעֲנֵנִי׳. וְעַד דְּאִתּוֹשַׁע דָּא, ׳לֹא אוּכַל לִגְאָל לִי׳. ׳גְּאַל לְךָ אַתָּה אֶת גְּאֻלָּתִי׳. דְּהָא מָשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף אָתֵי וְיִפְרוֹק קַדְמָאָה, לְבָתַר אִתְעָרָא יְמִינָא גְנִיזָא, דְּאִיהוּ גָּנוּז לִתְרֵין צַדִּיקִים הַלָּלוּ, צַדִּיק וְצֶדֶק. וְעַל דָּא תָּנִינָן, דְּאִיהוּ גָנִיז לַצַּדִּיקִים. וּבָזֶה יְקוּמוּן וְיִתְחַבְּרוּן בְּתֵיאוּבְתָּא בִּגְנִיזָא, לְמֶיעְבַּד אִיבִּין וּפֵירִין בְּעָלְמָא, וּכְדֵין ׳יְמִין ה' רוֹמֵמָה׳.
תרגום
׳לִגְאָל לִי פֶּן אַשְׁחִית אֶת נַחֲלָתִי׳ (רות ד, ו) - מִכָּאן, שֶׁשְּׁנֵי מְשִׁיחִים הֵם, גּוֹאֵל - קָרוֹב וְגוֹאֵל רָחוֹק. גּוֹאֵל קָרוֹב - מִצַּד הַיָּמִין. גּוֹאֵל רָחוֹק - זֶה מָשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף, וּמִיהוּ - יוֹסֵף שֶׁנִּקְרָא צַדִּיק, וְזֶהוּ הַמָּשִׁיחַ הַבָּא רִאשׁוֹן. ׳לֹא אוּכַל לִגְאָל לִי׳, שֶׁהֲרֵי הַיָּמִין שֶׁהִיא לְאָחוֹר, שֶׁכָּתוּב ׳הֵשִׁיב אָחוֹר יְמִינוֹ׳, כָּתוּב בּוֹ, ׳הוֹשִׁיעָה יְמִינְךָ וַעֲנֵנִי׳. וְעַד שֶׁתִּוָּשַׁע זוֹ, ׳לֹא אוּכַל לִגְאָל לִי׳. ׳גְּאַל לְךָ אַתָּה אֶת גְּאֻלָּתִי׳ (רות ד, ו) - שֶׁהֲרֵי מָשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף בָּא וְיִפְדֶּה תְּחִלָּה, וְאַחַר כָּךְ תִּתְעוֹרֵר יְמִינָא הַגְּנוּזָה, שֶׁהִיא גְּנוּזָה לִשְׁנֵי הַצַּדִּיקִים הָאֵלֶּה, צַדִּיק וָצֶדֶק. וְעַל זֶה שָׁנִינוּ, שֶׁהִיא גְּנוּזָה לַצַּדִּיקִים, וּבָזֶה יָקוּמוּ וְיִתְחַבְּרוּ בְּתַאֲוָה בְּגָנוּז, לַעֲשׂוֹת פֵּרוֹת וְאִבִּים בָּעוֹלָם, וְאָז ׳יְמִין ה' רוֹמֵמָה׳.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: (שם) ׳לא אוכל לגאל לי פן אשחית את נחלתי׳. מכאן, דתרין משיחין אינון, גואל קרוב וגואל רחוק. גואל קרוב, מסטרא דימינא. גואל רחוק, דא משיחא בן יוסף. ומאן איהו. יוסף דאקרי צדיק. ודא איהו משיחא דאתי ראשון. ׳לא אוכל לגאל לי׳, דהא ימינא דאיהו לאחורא, דכתיב (איכה ב׳:ג׳) ׳השיב אחור ימינו׳, כתיב ביה, ׳הושיעה ימינך וענני׳. ועד דאתושע דא, ׳לא אוכל לגאל לי׳. ׳גאל לך אתה את גאלתי׳. דהא משיח בן יוסף אתי ויפרוק קדמאה, לבתר אתערא ימינא גניזא, דאיהו גנוז לתרין צדיקים הללו, צדיק וצדק. ועל דא תנינן, דאיהו גניז לצדיקים. ובזה יקומון ויתחברון בתיאובתא בגניזא, למיעבד איבין ופירין בעלמא, וכדין ׳ימין ה' רוממה׳.
התרגום: ׳לגאל לי פן אשחית את נחלתי׳ (רות ד, ו) - מכאן, ששני משיחים הם, גואל - קרוב וגואל רחוק. גואל קרוב - מצד הימין. גואל רחוק - זה משיח בן יוסף, ומיהו - יוסף שנקרא צדיק, וזהו המשיח הבא ראשון. ׳לא אוכל לגאל לי׳, שהרי הימין שהיא לאחור, שכתוב ׳השיב אחור ימינו׳, כתוב בו, ׳הושיעה ימינך וענני׳. ועד שתושע זו, ׳לא אוכל לגאל לי׳. ׳גאל לך אתה את גאלתי׳ (רות ד, ו) - שהרי משיח בן יוסף בא ויפדה תחלה, ואחר כך תתעורר ימינא הגנוזה, שהיא גנוזה לשני הצדיקים האלה, צדיק וצדק. ועל זה שנינו, שהיא גנוזה לצדיקים, ובזה יקומו ויתחברו בתאוה בגנוז, לעשות פרות ואבים בעולם, ואז ׳ימין ה' רוממה׳.
לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: