שבע ארצות ושבעת המינים בתבל - וה"א של ׳המוציא׳ שלא נמסר ביד ממנים
זוהר חדש · מדרש רות בהמשכו - קדוש הידים וסדר ברכת המזון עד ׳בקצה הערמה׳ · מאמר 110 · פיסקה 7
לשון הזוהר
שְׁבִיעָאָה, לְבָרְכָא בִּרְכַּת הַמּוֹצִיא עַל נַהֲמָא. דְּהָכֵי אָמַר רַב הַמְנוּנָא סָבָא, ז' אֲרָצוֹת נִינְהוּ, וְכוּלְּהוּ מְדוֹרִין לְתַתָּא. וּמִכֻּלְּהוּ לָא אִתְרְעֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אֶלָּא בְּתֵבֵל דָּא. וּבְכוּלְּהוּ לָא הֲוָה מֵאִינוּן שִׁבְעָה מִינִין, אֶלָּא בְּתֵבֵל דָּא. וּבְכֻלְּהוּ יָהֵיב הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כָּל עִשְׂבִּין, וְכָל יְבוּלֵי אַרְעָא, בְּיַד מְמַנָּן, בַּר מֵאִלֵּין שִׁבְעַת הַמִּינִין, נַהֲמָא דְּמֵיכְלָא דִּבְנֵי נָשָׁא. וּבְגִינֵי כָּךְ אִצְטְרִיךְ לְדַקְדֵּק בְּה' דְּהַמּוֹצִיא, דְּהָא נַהֲמָא בִּידֵיהּ אִתְמַסָּר, וְלָא בִידָא דִּמְמַנָּן. וְאִיהוּ דְּאַפֵּיק לֵיהּ, וְלָא אָחֳרָא. וְעַל דָּא הַמּוֹצִיא, וְלָא מוֹצִיא.
תרגום
שְׁבִיעִית, לְבָרֵךְ בִּרְכַּת הַמּוֹצִיא עַל הַלֶּחֶם. שֶׁכָּךְ אָמַר רַב הַמְנוּנָא סָבָא, שֶׁבַע אֲרָצוֹת הֵן, וְכֻלָּן מְדוֹרִים לְמַטָּה. וּמִכֻּלָּן לֹא רָצָה הקב"ה, אֶלָּא בְּתֵבֵל זוֹ. וּבְכֻלָּן לֹא הָיוּ אוֹתָם שִׁבְעַת הַמִּינִים, אֶלָּא בְּתֵבֵל זוֹ. וּבְכֻלָּן נוֹתֵן הקב"ה כָּל הָעֲשָׂבִים, וְכָל יְבוּלֵי הָאָרֶץ, בְּיַד מְמֻנִּים, חוּץ מֵאֵלֶּה שִׁבְעַת הַמִּינִים, לֶחֶם מַאֲכַל בְּנֵי הָאָדָם. וּבִגְלַל כָּךְ צָרִיךְ לְדַקְדֵּק בְּה"א שֶׁל ׳הַמּוֹצִיא׳, שֶׁהֲרֵי הַלֶּחֶם בְּיָדוֹ נִמְסָר, וְלֹא בְּיַד מְמֻנִּים, וְהוּא הַמּוֹצִיא אוֹתוֹ, וְלֹא אַחֵר. וְעַל זֶה ׳הַמּוֹצִיא׳, וְלֹא ׳מוֹצִיא׳.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: שביעאה, לברכא ברכת המוציא על נהמא. דהכי אמר רב המנונא סבא, ז' ארצות נינהו, וכולהו מדורין לתתא. ומכלהו לא אתרעי הקדוש ברוך הוא, אלא בתבל דא. ובכולהו לא הוה מאינון שבעה מינין, אלא בתבל דא. ובכלהו יהיב הקדוש ברוך הוא כל עשבין, וכל יבולי ארעא, ביד ממנן, בר מאלין שבעת המינין, נהמא דמיכלא דבני נשא. ובגיני כך אצטריך לדקדק בה' דהמוציא, דהא נהמא בידיה אתמסר, ולא בידא דממנן. ואיהו דאפיק ליה, ולא אחרא. ועל דא המוציא, ולא מוציא.
התרגום: שביעית, לברך ברכת המוציא על הלחם. שכך אמר רב המנונא סבא, שבע ארצות הן, וכלן מדורים למטה. ומכלן לא רצה הקב"ה, אלא בתבל זו. ובכלן לא היו אותם שבעת המינים, אלא בתבל זו. ובכלן נותן הקב"ה כל העשבים, וכל יבולי הארץ, ביד ממנים, חוץ מאלה שבעת המינים, לחם מאכל בני האדם. ובגלל כך צריך לדקדק בה"א של ׳המוציא׳, שהרי הלחם בידו נמסר, ולא ביד ממנים, והוא המוציא אותו, ולא אחר. ועל זה ׳המוציא׳, ולא ׳מוציא׳.