ממלכת הזוהר › זוהר › זוהר חדש › מאמר 110: מדרש רות בהמשכו - קדוש הידים וסדר ברכת המזון עד ׳בקצה הערמה׳ › פיסקה 4

שני פרקי הגודל - שתי אותיות טמירות ומפתחן אצל הטמיר שאינו נגלה

זוהר חדש · מדרש רות בהמשכו - קדוש הידים וסדר ברכת המזון עד ׳בקצה הערמה׳ · מאמר 110 · פיסקה 4

לשון הזוהר

אֶצְבַּע יְתֵירָה דְּאִתְקְרֵי גּוּדָל, דְּאִיהוּ חוּץ מִינַיְיהוּ, וְאִית בֵּיהּ תְּרֵין פִּרְקִין, אִינוּן תְּרֵין פִּרְקִין, תְּרֵין אַתְוָון טְמִירִין, בִּתְרֵין דַּרְגִּין עִילָּאִין טְמִירִין, שִׁבְחָא דְּכוּלְהוּ אִינוּן. וּמַפְתְּחָא דְּכוּלְהוּ לְעֵילָא, לְגַבֵּי הַהוּא דְּטָמִיר דְּלָא אִתְגַּלְּיָיא, וְאִלֵּין פִּרְקִין, כּוּלְהוּ זְקִיפִין לְגַבֵּי הַהוּא טְמִירָא, לְבָתַר דְּאִתְקַדְּשֵׁי. בְּגִין דְּכוּלְהוּ אִתְבָּרְכָאן מִינֵיהּ.

תרגום

הָאֶצְבַּע הַיְּתֵרָה הַנִּקְרֵאת גּוּדָל, שֶׁהִיא חוּץ מֵהֶן, וְיֵשׁ בָּהּ שְׁנֵי פְּרָקִים, הֵם שְׁנֵי פְּרָקִים, שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת טְמִירוֹת, בִּשְׁתֵּי דְּרָגוֹת עֶלְיוֹנוֹת טְמִירוֹת, שֶׁבַח כֻּלָּן הֵן. וּמַפְתֵּחַ כֻּלָּן לְמַעְלָה, אֵצֶל אוֹתוֹ הַטָּמִיר שֶׁאֵינוֹ נִגְלֶה, וּפְרָקִים אֵלֶּה, כֻּלָּם נִזְקָפִים אֵצֶל אוֹתוֹ הַטָּמִיר, אַחַר שֶׁמִּתְקַדְּשִׁים, מִשּׁוּם שֶׁכֻּלָּם מִתְבָּרְכִים מִמֶּנּוּ.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: אצבע יתירה דאתקרי גודל, דאיהו חוץ מינייהו, ואית ביה תרין פרקין, אינון תרין פרקין, תרין אתוון טמירין, בתרין דרגין עילאין טמירין, שבחא דכולהו אינון. ומפתחא דכולהו לעילא, לגבי ההוא דטמיר דלא אתגלייא, ואלין פרקין, כולהו זקיפין לגבי ההוא טמירא, לבתר דאתקדשי. בגין דכולהו אתברכאן מיניה.

התרגום: האצבע היתרה הנקראת גודל, שהיא חוץ מהן, ויש בה שני פרקים, הם שני פרקים, שתי אותיות טמירות, בשתי דרגות עליונות טמירות, שבח כלן הן. ומפתח כלן למעלה, אצל אותו הטמיר שאינו נגלה, ופרקים אלה, כלם נזקפים אצל אותו הטמיר, אחר שמתקדשים, משום שכלם מתברכים ממנו.

לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים