׳ויבא לשכב בקצה הערמה׳ - אבנים ומרגליות הסובבות את הכסא הקדוש
זוהר חדש · מדרש רות בהמשכו - קדוש הידים וסדר ברכת המזון עד ׳בקצה הערמה׳ · מאמר 110 · פיסקה 23
לשון הזוהר
(רות ג׳:ז׳) ׳וַיָּבֹא לִשְׁכַּב בִּקְצֵה הָעֲרֵמָה׳. רַבִּי נְהוֹרָאי וְרַבִּי יְהוּדָאי אֲתוֹ לִטְבֶרְיָה, שְׁמָעוּ לְרַבִּי שִׁמְעוֹן, דַּאֲמַר לְהַאי קְרָא, ׳וַיֹּאכַל בֹּעַז וַיֵּשְׁתְּ׳ כו'. ׳וַיִּיטַב לִבּוֹ׳, אֲכִילַת חַיִּים שֶׁל מַעְלָה, וּמֵאִינוּן חַיִּין חָדֵי לְלִבּוֹ. וְכֵיוָן דְּחָדֵי לֵיהּ, מִיָּד ׳וַיָּבֹא לִשְׁכַּב בִּקְצֵה הָעֲרֵימָה׳, אִלֵּין אֲבָנִין טָבִין, וּמַרְגָּלִין טָבִין עִילָּאִין, דְּסָחֲרִין כּוּרְסַיָיא קַדִּישָׁא. כְּמָא דְאַתְּ אָמֵר, (שיר השירים ז׳:ג׳) ׳בִּטְנֵךְ עֲרֵמַת חִטִים סוּגָה בַּשּׁוֹשַׁנִּים׳.
תרגום
׳וַיָּבֹא לִשְׁכַּב בִּקְצֵה הָעֲרֵמָה (רות ג, ז)׳ - רַבִּי נְהוֹרַאי וְרַבִּי יְהוּדַאי בָּאוּ לִטְבֶרְיָה, שָׁמְעוּ אֶת רַבִּי שִׁמְעוֹן, שֶׁאָמַר עַל מִקְרָא זֶה, ׳וַיֹּאכַל בֹּעַז וַיֵּשְׁתְּ׳ - וְכוּ׳. ׳וַיִּיטַב לִבּוֹ׳ - אֲכִילַת חַיִּים שֶׁל מַעְלָה, וּמֵאוֹתָם הַחַיִּים שָׂמַח לִבּוֹ. וְכֵיוָן שֶׁשָּׂמַח לוֹ, מִיָּד ׳וַיָּבֹא לִשְׁכַּב בִּקְצֵה הָעֲרֵמָה׳ - אֵלֶּה אֲבָנִים טוֹבוֹת, וּמַרְגָּלִיּוֹת טוֹבוֹת עֶלְיוֹנוֹת, הַסּוֹבְבוֹת אֶת הַכִּסֵּא הַקָּדוֹשׁ. כְּמוֹ שֶׁאַתָּה אוֹמֵר, ׳בִּטְנֵךְ עֲרֵמַת חִטִּים סוּגָה בַּשּׁוֹשַׁנִּים׳.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: (רות ג׳:ז׳) ׳ויבא לשכב בקצה הערמה׳. רבי נהוראי ורבי יהודאי אתו לטבריה, שמעו לרבי שמעון, דאמר להאי קרא, ׳ויאכל בעז וישת׳ כו'. ׳וייטב לבו׳, אכילת חיים של מעלה, ומאינון חיין חדי ללבו. וכיון דחדי ליה, מיד ׳ויבא לשכב בקצה הערימה׳, אלין אבנין טבין, ומרגלין טבין עילאין, דסחרין כורסייא קדישא. כמא דאת אמר, (שיר השירים ז׳:ג׳) ׳בטנך ערמת חטים סוגה בשושנים׳.
התרגום: ׳ויבא לשכב בקצה הערמה (רות ג, ז)׳ - רבי נהוראי ורבי יהודאי באו לטבריה, שמעו את רבי שמעון, שאמר על מקרא זה, ׳ויאכל בעז וישת׳ - וכו׳. ׳וייטב לבו׳ - אכילת חיים של מעלה, ומאותם החיים שמח לבו. וכיון ששמח לו, מיד ׳ויבא לשכב בקצה הערמה׳ - אלה אבנים טובות, ומרגליות טובות עליונות, הסובבות את הכסא הקדוש. כמו שאתה אומר, ׳בטנך ערמת חטים סוגה בשושנים׳.
מן המפרשים
הסולם: מן המקבילה בויקהל מאמר לט, ח (ריח:) - התאמה חלקית ת"ח בעז טב וכו': בוא וראה בעז היה טוב עין. עזות מצח לא היה בו לעולם. מה כתוב, ויבא לשכב בקצה הערמה , שהוא סוד הכתוב, בטנך ערמת חטים, הנאמר על המלכות. אף כאן, בקצה הערמה, היא…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: