ממלכת הזוהר › זוהר › זוהר חדש › מאמר 110: מדרש רות בהמשכו - קדוש הידים וסדר ברכת המזון עד ׳בקצה הערמה׳ › פיסקה 24

׳ותבא בלט׳ בחצי הלילה - קריאת הגבר גבריאל והנשמות המתקנות ערמת החטים

זוהר חדש · מדרש רות בהמשכו - קדוש הידים וסדר ברכת המזון עד ׳בקצה הערמה׳ · מאמר 110 · פיסקה 24

לשון הזוהר

וּמַאי דִכְתִיב, (רות ג׳:ז׳) ׳וַתָּבֹא בַּלָּט וַתְּגַל מַרְגְּלוֹתָיו וַתִּשְׁכָּב׳. שְׁכִיבַת רַגְלוֹי, וְלָא שְׁכִיבַת לְקִיבְלֵיהּ, וְלָא לְגַבֵּיהּ. ׳וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה׳, מִכָּאן דְּעַד חֲצִי לַיְלָה לֹא יָדַע. דְּאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִכְנַס לַגַּן עֵדֶן עִם הַצַּדִּיקִים, אֶלָּא עַד אַחַר חֲצִי הַלַּיְלָה. דְּהָא בְּרֵאשִׁיתָא דְּלֵילְיָא, כָּל נִשְׁמָתִין סָלְקִין, וַעֲרֵימַת חִטִין מִתְתַּקְּנָא בְּהוֹן. כַּד אִתְפְּלֵיג לֵילְיָא, כְּדֵין קָלָא אִיתְעַר וְקָרֵי, וְהַהוּא קָלָא אִיתְעַר מִסִּטְרָא דְצָפוֹן. וְהַהוּא שַׁלְהוֹבֵי מָטֵי עַד לְהַהוּא אֲתַר דְּאִיקְרֵי גֶבֶר, כְּדֵין קָרֵי בְּחֵילָא. וְאִיקְרֵי קְרִיאַת הַגֶּבֶר. וּמַאן אִיהוּ. גַבְרִיאֵ"ל. בָּטַשׁ הַהוּא שַׁלְהוֹבָא בְּגַדְפוֹי דְתַרְנְגוֹלָא דִּלְתַתָּא, וְקָרָא. כְדֵין עֵילָא וְתַתָּא בְּקִיּוּמָא דְדִינָא דִשְׂמָאלָא קָיְימָא. וּכְדֵין כְּתִיב, (רות ג׳:ח׳) ׳וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה וַיֶּחֱרַד הָאִישׁ וַיִּלָּפֵת וְהִנֵּה אִשָּׁה שׁוֹכֶבֶת מַרְגְּלוֹתָיו׳.

תרגום

וּמַהוּ שֶׁכָּתוּב, ׳וַתָּבֹא בַּלָּט וַתְּגַל מַרְגְּלוֹתָיו וַתִּשְׁכָּב׳ (רות ג, ז) - שְׁכִיבַת רַגְלָיו, וְלֹא שְׁכִיבָה כְּנֶגְדּוֹ, וְלֹא אֶצְלוֹ. ׳וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה׳ - מִכָּאן שֶׁעַד ׳חֲצִי הַלַּיְלָה׳ לֹא יָדַע. שֶׁאֵין הקב"ה נִכְנָס לְגַן עֵדֶן עִם הַצַּדִּיקִים, אֶלָּא עַד אַחַר חֲצוֹת הַלַּיְלָה. שֶׁהֲרֵי בִּתְחִלַּת הַלַּיְלָה, כָּל הַנְּשָׁמוֹת עוֹלוֹת, וַעֲרֵמַת הַחִטִּים מִתְתַּקֶּנֶת בָּהֶן. כְּשֶׁנֶּחֱלַק הַלַּיְלָה, אָז קוֹל מִתְעוֹרֵר וְקוֹרֵא, וְאוֹתוֹ הַקּוֹל מִתְעוֹרֵר מִצַּד צָפוֹן. וְאוֹתָהּ הַשַּׁלְהֶבֶת מַגִּיעָה עַד אוֹתוֹ הַמָּקוֹם הַנִּקְרָא ׳גֶּבֶר׳, אָז קוֹרֵא בְּכֹחַ, וְנִקְרֵאת קְרִיאַת הַגֶּבֶר. וּמִי הוּא, גַּבְרִיאֵ"ל. הִכְּתָה אוֹתָהּ הַשַּׁלְהֶבֶת בְּכַנְפֵי הַתַּרְנְגוֹל שֶׁלְּמַטָּה, וְקָרָא. אָז מַעְלָה וּמַטָּה עוֹמְדִים בְּקִיּוּם דִּין הַשְּׂמֹאל. וְאָז כָּתוּב, ׳וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה וַיֶּחֱרַד הָאִישׁ וַיִּלָּפֵת וְהִנֵּה אִשָּׁה שׁוֹכֶבֶת מַרְגְּלוֹתָיו׳ (רות ג, ח).

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ומאי דכתיב, (רות ג׳:ז׳) ׳ותבא בלט ותגל מרגלותיו ותשכב׳. שכיבת רגלוי, ולא שכיבת לקיבליה, ולא לגביה. ׳ויהי בחצי הלילה׳, מכאן דעד חצי לילה לא ידע. דאין הקדוש ברוך הוא נכנס לגן עדן עם הצדיקים, אלא עד אחר חצי הלילה. דהא בראשיתא דליליא, כל נשמתין סלקין, וערימת חטין מתתקנא בהון. כד אתפליג ליליא, כדין קלא איתער וקרי, וההוא קלא איתער מסטרא דצפון. וההוא שלהובי מטי עד לההוא אתר דאיקרי גבר, כדין קרי בחילא. ואיקרי קריאת הגבר. ומאן איהו. גבריא"ל. בטש ההוא שלהובא בגדפוי דתרנגולא דלתתא, וקרא. כדין עילא ותתא בקיומא דדינא דשמאלא קיימא. וכדין כתיב, (רות ג׳:ח׳) ׳ויהי בחצי הלילה ויחרד האיש וילפת והנה אשה שוכבת מרגלותיו׳.

התרגום: ומהו שכתוב, ׳ותבא בלט ותגל מרגלותיו ותשכב׳ (רות ג, ז) - שכיבת רגליו, ולא שכיבה כנגדו, ולא אצלו. ׳ויהי בחצי הלילה׳ - מכאן שעד ׳חצי הלילה׳ לא ידע. שאין הקב"ה נכנס לגן עדן עם הצדיקים, אלא עד אחר חצות הלילה. שהרי בתחלת הלילה, כל הנשמות עולות, וערמת החטים מתתקנת בהן. כשנחלק הלילה, אז קול מתעורר וקורא, ואותו הקול מתעורר מצד צפון. ואותה השלהבת מגיעה עד אותו המקום הנקרא ׳גבר׳, אז קורא בכח, ונקראת קריאת הגבר. ומי הוא, גבריא"ל. הכתה אותה השלהבת בכנפי התרנגול שלמטה, וקרא. אז מעלה ומטה עומדים בקיום דין השמאל. ואז כתוב, ׳ויהי בחצי הלילה ויחרד האיש וילפת והנה אשה שוכבת מרגלותיו׳ (רות ג, ח).

לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים