׳ובטובו חיינו׳ ולא מטובו - הזן ממדת הטוב עצמה ובעשרה ׳נברך לאלהינו׳
זוהר חדש · מדרש רות בהמשכו - קדוש הידים וסדר ברכת המזון עד ׳בקצה הערמה׳ · מאמר 110 · פיסקה 17
לשון הזוהר
וּבְטוּבוֹ חָיִינוּ, וְלָא מִטוּבוֹ. דְּזָן בְּטוּב הַהוּא עַלְמָא תַּתָּאָה, דִּנְפַק מִמִּדַּת הַטוֹב עַצְמָהּ, דְּאִתְקְרִיאַת טוּבוֹ. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, (הושע ג׳:ה׳) ׳וּפָחֲדוּ אֶל ה' וְאֶל טוּבוֹ׳, אֶל ה' דָּא עַלְמָא תַּתָּאָה.׳ וְאֶל טוּבוֹ׳, דָּא אִילָנָא דְחַיֵּי. (ירמיהו ל״א:י״ב) וְנָהֲרוּ אֶל טוּב ה', דְּעַל יָדוֹ אִיתְּזָנוּ וְאִתְנְהִירוּ כָּל עָלְמִין. בַּעֲשָׂרָה, דְּהָא כֹּלָּא בְּהַסְכָּמָה חָדָא, מֵרֵישָׁא עִילָּאָה וְעַד סוֹפָא דְּכָל דַּרְגִּין, הַהוּא דִּמְבָרֵךְ, אֲמַר וְאַרְשֵׁים, נְבָרֵךְ לֵאלֹהֵינוּ.
תרגום
׳וּבְטוּבוֹ חָיִינוּ׳, וְלֹא ׳מִטּוּבוֹ׳, שֶׁזָּן בְּטוֹב אוֹתוֹ הָעוֹלָם הַתַּחְתּוֹן, שֶׁיָּצָא מִמִּדַּת הַטּוֹב עַצְמָהּ, שֶׁנִּקְרֵאת ׳טוּבוֹ׳. כְּמוֹ שֶׁאַתָּה אוֹמֵר, ׳וּפָחֲדוּ אֶל ה' וְאֶל טוּבוֹ׳ (הושע ג, ה), אֶל ה' זֶה הָעוֹלָם הַתַּחְתּוֹן. ׳וְאֶל טוּבוֹ׳, זֶה עֵץ הַחַיִּים. וְנָהֲרוּ אֶל טוּב ה' - שֶׁעַל יָדוֹ נִזּוֹנִים וּמוּאָרִים כָּל הָעוֹלָמוֹת. בַּעֲשָׂרָה, שֶׁהֲרֵי הַכֹּל בְּהַסְכָּמָה אַחַת, מֵהָרֹאשׁ הָעֶלְיוֹן וְעַד סוֹף כָּל הַדְּרָגוֹת, אוֹתוֹ הַמְבָרֵךְ, אוֹמֵר וּמְסַמֵּן, ׳נְבָרֵךְ לֵאלֹהֵינוּ׳.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ובטובו חיינו, ולא מטובו. דזן בטוב ההוא עלמא תתאה, דנפק ממדת הטוב עצמה, דאתקריאת טובו. כמה דאת אמר, (הושע ג׳:ה׳) ׳ופחדו אל ה' ואל טובו׳, אל ה' דא עלמא תתאה.׳ ואל טובו׳, דא אילנא דחיי. (ירמיהו ל״א:י״ב) ונהרו אל טוב ה', דעל ידו איתזנו ואתנהירו כל עלמין. בעשרה, דהא כלא בהסכמה חדא, מרישא עילאה ועד סופא דכל דרגין, ההוא דמברך, אמר וארשים, נברך לאלהינו.
התרגום: ׳ובטובו חיינו׳, ולא ׳מטובו׳, שזן בטוב אותו העולם התחתון, שיצא ממדת הטוב עצמה, שנקראת ׳טובו׳. כמו שאתה אומר, ׳ופחדו אל ה' ואל טובו׳ (הושע ג, ה), אל ה' זה העולם התחתון. ׳ואל טובו׳, זה עץ החיים. ונהרו אל טוב ה' - שעל ידו נזונים ומוארים כל העולמות. בעשרה, שהרי הכל בהסכמה אחת, מהראש העליון ועד סוף כל הדרגות, אותו המברך, אומר ומסמן, ׳נברך לאלהינו׳.