ממלכת הזוהר › זוהר › זוהר חדש › מאמר 110: מדרש רות בהמשכו - קדוש הידים וסדר ברכת המזון עד ׳בקצה הערמה׳ › פיסקה 15

הכוס הנוטלת ברכות משלשת האבות - והסתכלות העינים בה בשעת ההסכמה

זוהר חדש · מדרש רות בהמשכו - קדוש הידים וסדר ברכת המזון עד ׳בקצה הערמה׳ · מאמר 110 · פיסקה 15

לשון הזוהר

וְהָכָא אִיתְעָרוּ רַבָּנָן, דְּהַאי כּוֹס שֶׁל בְּרָכָה קָיְימָא קַמֵּיהּ, וְעֵינוֹי מִסְתַּכְּלִין בֵּיהּ. וְרָזָא (דברים י״א:י״ב) ׳תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹהֶיךָ בָּהּ׳. וְהַהוּא כּוֹס שֶׁל בְּרָכָה, נָטַל בִּרְכָן וּמְזוֹנֵי מִגּוֹ ג' אֲבָהָן. וּמֵהַהוּא מְזוֹנָא דְּאִיהוּ נָטַל אֲנַן אָכְלֵי. וְעַל דָּא מִסְתַּכְּלִין בֵּיהּ, וְאָמְרֵי נְבָרֵ"ךְ שֶׁאָכַלְנוּ מִשֶּׁלּוֹ, נַסְכִּי"ם דַּעְתֵּנוּ לְבָרְכָא, בְּגִין דְּאָכַלְנוּ מִשֶּׁלּוֹ, מֵהַהוּא מְזוֹנָא דְּאִיהוּ נָטֵיל לְמֵיזַן עָלְמָא.

תרגום

וְכָאן הֶעֱרוּ הָרַבָּנָן, שֶׁכּוֹס שֶׁל בְּרָכָה זוֹ עוֹמֶדֶת לְפָנָיו, וְעֵינָיו מִסְתַּכְּלוֹת בָּהּ. וְהַסּוֹד ׳תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹהֶיךָ בָּהּ׳ (דברים יא, יב) - וְאוֹתָהּ הַכּוֹס שֶׁל בְּרָכָה, נוֹטֶלֶת בְּרָכוֹת וּמְזוֹנוֹת מִתּוֹךְ שְׁלֹשֶׁת הָאָבוֹת. וּמֵאוֹתוֹ הַמָּזוֹן שֶׁהִיא נוֹטֶלֶת אָנוּ אוֹכְלִים. וְעַל זֶה מִסְתַּכְּלִים בָּהּ, וְאוֹמְרִים נְבָרֵךְ שֶׁאָכַלְנוּ מִשֶּׁלּוֹ, מַסְכִּימִים דַּעְתֵּנוּ לְבָרֵךְ, מִשּׁוּם שֶׁאָכַלְנוּ מִשֶּׁלּוֹ, מֵאוֹתוֹ הַמָּזוֹן שֶׁהִיא נוֹטֶלֶת לְהַזִּין אֶת הָעוֹלָם.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: והכא איתערו רבנן, דהאי כוס של ברכה קיימא קמיה, ועינוי מסתכלין ביה. ורזא (דברים י״א:י״ב) ׳תמיד עיני ה' אלהיך בה׳. וההוא כוס של ברכה, נטל ברכן ומזוני מגו ג' אבהן. ומההוא מזונא דאיהו נטל אנן אכלי. ועל דא מסתכלין ביה, ואמרי נבר"ך שאכלנו משלו, נסכי"ם דעתנו לברכא, בגין דאכלנו משלו, מההוא מזונא דאיהו נטיל למיזן עלמא.

התרגום: וכאן הערו הרבנן, שכוס של ברכה זו עומדת לפניו, ועיניו מסתכלות בה. והסוד ׳תמיד עיני ה' אלהיך בה׳ (דברים יא, יב) - ואותה הכוס של ברכה, נוטלת ברכות ומזונות מתוך שלשת האבות. ומאותו המזון שהיא נוטלת אנו אוכלים. ועל זה מסתכלים בה, ואומרים נברך שאכלנו משלו, מסכימים דעתנו לברך, משום שאכלנו משלו, מאותו המזון שהיא נוטלת להזין את העולם.

לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים