ממלכת הזוהר › זוהר › זוהר חדש › מאמר 110: מדרש רות בהמשכו - קדוש הידים וסדר ברכת המזון עד ׳בקצה הערמה׳ › פיסקה 13

שתי דרגות זכות וחובה - ומים אחרונים חלקו של הנקרא חובה

זוהר חדש · מדרש רות בהמשכו - קדוש הידים וסדר ברכת המזון עד ׳בקצה הערמה׳ · מאמר 110 · פיסקה 13

לשון הזוהר

וּמַיִם אַחֲרוֹנִים חוֹבָה, וְקַבֵּיל לוֹן הַהוּא דְאִקְרֵי חוֹבָה, וּבְאִינוּן מַיִם נַיְיחָא דַעְתֵּיהּ. בְּגִין דִּתְרֵין דַּרְגִּין אִלֵּין, חַד אִיקְרֵי זְכוּת, וְחַד אִיקְרֵי חוֹבָה. וְכָל מִלִּין דְּדָא פָּתְחִין לִזְכוּת, וְכָל מִילִין דְּדָא פָּתְחִין לְחוֹבָה, וְאִתְדָּנוּ לְחוֹבָה. וְעַל דָּא, מַיִם אַחֲרוֹנִים אִינוּן חוּלָקִין דְּחוֹבָה, דְּאִתְהַנֵּי מֵהַאי. וְרָזָא שַׁפִּיר.

תרגום

וּמַיִם אַחֲרוֹנִים חוֹבָה, וּמְקַבֵּל אוֹתָם אוֹתוֹ הַנִּקְרָא חוֹבָה, וּבְאוֹתָם הַמַּיִם נָחָה דַּעְתּוֹ. מִשּׁוּם שֶׁשְּׁתֵּי דְּרָגוֹת אֵלּוּ, אַחַת נִקְרֵאת זְכוּת, וְאַחַת נִקְרֵאת חוֹבָה. וְכָל דְּבָרִים שֶׁל זוֹ פּוֹתְחִים לִזְכוּת, וְכָל דְּבָרִים שֶׁל זוֹ פּוֹתְחִים לְחוֹבָה, וְנִדּוֹנִים לְחוֹבָה. וְעַל זֶה, מַיִם אַחֲרוֹנִים הֵם חֶלְקוֹ שֶׁל הַחוֹבָה, שֶׁנֶּהֱנֵית מִזֶּה. וְהַסּוֹד יָפֶה.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ומים אחרונים חובה, וקביל לון ההוא דאקרי חובה, ובאינון מים נייחא דעתיה. בגין דתרין דרגין אלין, חד איקרי זכות, וחד איקרי חובה. וכל מלין דדא פתחין לזכות, וכל מילין דדא פתחין לחובה, ואתדנו לחובה. ועל דא, מים אחרונים אינון חולקין דחובה, דאתהני מהאי. ורזא שפיר.

התרגום: ומים אחרונים חובה, ומקבל אותם אותו הנקרא חובה, ובאותם המים נחה דעתו. משום ששתי דרגות אלו, אחת נקראת זכות, ואחת נקראת חובה. וכל דברים של זו פותחים לזכות, וכל דברים של זו פותחים לחובה, ונדונים לחובה. ועל זה, מים אחרונים הם חלקו של החובה, שנהנית מזה. והסוד יפה.

לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: