חלוקת המזונות למלאכי לילה ויום - ושבח האוכלים למטה כחברים למלאכים
זוהר חדש · מדרש רות בהמשכו - קדוש הידים וסדר ברכת המזון עד ׳בקצה הערמה׳ · מאמר 110 · פיסקה 10
לשון הזוהר
בְּגִין דְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא פָּלֵיג חוּלָקִין בְּכָל יוֹמָא וּבְכָל לֵילְיָא, מְזוֹנִין לְעַלְמָא, לְעִילָּאֵי וּלְתַתָּאֵי. בְּלֵילְיָא, לְאִינוּן מַלְאָכִין דִּמְמַנָּן עַל דּוּכְתַּיְיהוּ, וְשַׁלִּיטֵי בְּלֵילְיָא, אָכְלֵי בְּלֵילְיָא, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, (משלי ל״א:ט״ו) ׳וַתָּקָם בְּעוֹד לַיְלָה וַתִּתֵּן טֶרֶף לְבֵיתָהּ וְחֹק לְנַעֲרוֹתֶיהָ׳. בִּיְמָמָא, לְאִינוּן מַלְאָכִין דִּמְמַנִּין עַל דּוּכְתַּיְיהוּ, וְשַׁלִּיטֵי בִּימָמָא, פָּלֵיג לוֹן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְזוֹנָא בִּיְמָמָא. כֵּיוָן דְּפָלֵיג לוֹן, לְבַתְרַיְיהוּ, פָּלֵיג לְכָל בְּנֵי עַלְמָא דָא. כָל אִינוּן מַלְאָכִין דִּלְעֵילָא, בְּעוֹד דְּאָכְלֵי מְזוֹנַיְיהוּ, כּוּלְּהוּ מְשַׁבְּחָן וּמוֹדָן וּמְנַשְׂאָן לְמָארֵיהוֹן, וּלְבָתַר אוּף הָכֵי. כְּגַוְונָא דָא יִשְׂרָאֵל לְתַתָּא, אִצְטְרִיךְ לְהוֹן כְּהַאי גַוְונָא מַמָּשׁ, לְמֶהֱוֵי חֲבֵרִים בַּהֲדַיְיהוּ.
תרגום
מִשּׁוּם שֶׁהקב"ה מְחַלֵּק חֲלָקִים בְּכָל יוֹם וּבְכָל לַיְלָה, מְזוֹנוֹת לָעוֹלָם, לָעֶלְיוֹנִים וְלַתַּחְתּוֹנִים. בַּלַּיְלָה, לְאוֹתָם הַמַּלְאָכִים הַמְּמֻנִּים עַל מְקוֹמָם, וְשׁוֹלְטִים בַּלַּיְלָה, אוֹכְלִים בַּלַּיְלָה, כְּמוֹ שֶׁאַתָּה אוֹמֵר, ׳וַתָּקָם בְּעוֹד לַיְלָה וַתִּתֵּן טֶרֶף לְבֵיתָהּ וְחֹק לְנַעֲרוֹתֶיהָ׳ (משלי לא, טו). בַּיּוֹם, לְאוֹתָם הַמַּלְאָכִים הַמְּמֻנִּים עַל מְקוֹמָם, וְשׁוֹלְטִים בַּיּוֹם, מְחַלֵּק לָהֶם הקב"ה מָזוֹן בַּיּוֹם. כֵּיוָן שֶׁחִלֵּק לָהֶם, אַחֲרֵיהֶם, מְחַלֵּק לְכָל בְּנֵי הָעוֹלָם הַזֶּה. כָּל אוֹתָם הַמַּלְאָכִים שֶׁלְּמַעְלָה, בְּעוֹד שֶׁאוֹכְלִים מְזוֹנוֹתֵיהֶם, כֻּלָּם מְשַׁבְּחִים וּמוֹדִים וּמְרוֹמְמִים אֶת רִבּוֹנָם, וְאַחַר כָּךְ אַף כָּךְ. כָּעִנְיָן הַזֶּה יִשְׂרָאֵל לְמַטָּה, צָרִיךְ לָהֶם כָּעִנְיָן הַזֶּה מַמָּשׁ, לִהְיוֹת חֲבֵרִים עִמָּהֶם.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: בגין דהקדוש ברוך הוא פליג חולקין בכל יומא ובכל ליליא, מזונין לעלמא, לעילאי ולתתאי. בליליא, לאינון מלאכין דממנן על דוכתייהו, ושליטי בליליא, אכלי בליליא, כמה דאת אמר, (משלי ל״א:ט״ו) ׳ותקם בעוד לילה ותתן טרף לביתה וחק לנערותיה׳. ביממא, לאינון מלאכין דממנין על דוכתייהו, ושליטי ביממא, פליג לון הקדוש ברוך הוא מזונא ביממא. כיון דפליג לון, לבתרייהו, פליג לכל בני עלמא דא. כל אינון מלאכין דלעילא, בעוד דאכלי מזונייהו, כולהו משבחן ומודן ומנשאן למאריהון, ולבתר אוף הכי. כגוונא דא ישראל לתתא, אצטריך להון כהאי גוונא ממש, למהוי חברים בהדייהו.
התרגום: משום שהקב"ה מחלק חלקים בכל יום ובכל לילה, מזונות לעולם, לעליונים ולתחתונים. בלילה, לאותם המלאכים הממנים על מקומם, ושולטים בלילה, אוכלים בלילה, כמו שאתה אומר, ׳ותקם בעוד לילה ותתן טרף לביתה וחק לנערותיה׳ (משלי לא, טו). ביום, לאותם המלאכים הממנים על מקומם, ושולטים ביום, מחלק להם הקב"ה מזון ביום. כיון שחלק להם, אחריהם, מחלק לכל בני העולם הזה. כל אותם המלאכים שלמעלה, בעוד שאוכלים מזונותיהם, כלם משבחים ומודים ומרוממים את רבונם, ואחר כך אף כך. כענין הזה ישראל למטה, צריך להם כענין הזה ממש, להיות חברים עמהם.