רפואת ההולכים לטעותם - ׳משגיא לגוים ויאבדם׳ לאבדם לעולם הבא
זוהר חדש · מדרש הנעלם בראשית בהמשכו - ׳נפש חיה׳ מן האדמה והנשמה הקדושה הגזורה מהכסא · מאמר 11 · פיסקה 16
לשון הזוהר
אָמַר רִבִּי יְהוּדָה, אִי לְעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת לֵית מְהֵימְנוּתָא, הָא חֲזִינָן דְּאָזְלֵי לְטַעֲוַותְהוֹן, חִגְרִין וְסוּמִין, וּמַלְיָין מָחִין וּמַרְעִין, וְאִיתְּסָאן. אָמַר לֵיהּ, לְאוֹבָדָא לְהוֹ לְעָלְמָא דְאָתֵי, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (איוב י״ב:כ״ג) ׳מַשְּׂגִיא לַגּוֹיִם וַיְאַבְּדֵם׳. וְעוֹד, הָא תָּנִינָן (דברים כ״ח:נ״ט) ׳וָחֳלָיִים רָעִים וְנֶאֱמָנִים׳, מַאי נֶאֱמָנִים. דְּעָבְדֵי מְהֵימְנוּתָא. כַּד מָטָא זִמְנָא, נָפְקֵי מֵהַהוּא גַבְרָא. וְזִמְנִין דְּאִישְׁתְּכַח לְאִינוּן טַעֲוָון. דְּאִינוּן אָזְלִין בְּמַרְעֵיהוֹן לְטַעֲוַותְהוֹן, וְאִתְּסָאן, וְאָמְרֵי דְּהַהוּא טַעֲוָותָא הוּא דְּעָבִיד.
תרגום
אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, אִם לַעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת אֵין אֱמוּנָה, הֲרֵי אָנוּ רוֹאִים שֶׁהוֹלְכִים לְטָעוּתָם, חִגְּרִים וְעִוְּרִים, וּמְלֵאֵי מַכּוֹת וּמַחֲלוֹת, וְנִרְפָּאִים! אָמַר לוֹ, לְאַבֵּד אוֹתָם לָעוֹלָם הַבָּא, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב, (איוב י״ב:כ״ג) ׳מַשְׂגִּיא לַגּוֹיִם וַיְאַבְּדֵם׳. וְעוֹד, הֲרֵי שָׁנִינוּ (דברים כ״ח:נ״ט) ׳וְחֳלָיִים רָעִים וְנֶאֱמָנִים׳, מַהוּ ׳נֶאֱמָנִים׳? שֶׁעוֹשִׂים אֱמוּנָה. כְּשֶׁמַּגִּיעַ הַזְּמַן, יוֹצְאִים מֵאוֹתוֹ הָאִישׁ. וְלִפְעָמִים נִמְצָא לְאוֹתָם הַטָּעוּת, שֶׁהוֹלְכִים בְּמַחֲלָתָם לְטָעוּתָם, וְנִרְפָּאִים, וְאוֹמְרִים שֶׁאוֹתָהּ הַטָּעוּת הִיא שֶׁעָשְׂתָה.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: אמר רבי יהודה, אי לעבודת כוכבים ומזלות לית מהימנותא, הא חזינן דאזלי לטעוותהון, חגרין וסומין, ומליין מחין ומרעין, ואיתסאן. אמר ליה, לאובדא להו לעלמא דאתי, הדא הוא דכתיב, (איוב י״ב:כ״ג) ׳משגיא לגוים ויאבדם׳. ועוד, הא תנינן (דברים כ״ח:נ״ט) ׳וחליים רעים ונאמנים׳, מאי נאמנים. דעבדי מהימנותא. כד מטא זמנא, נפקי מההוא גברא. וזמנין דאישתכח לאינון טעוון. דאינון אזלין במרעיהון לטעוותהון, ואתסאן, ואמרי דההוא טעוותא הוא דעביד.
התרגום: אמר רבי יהודה, אם לעבודת כוכבים ומזלות אין אמונה, הרי אנו רואים שהולכים לטעותם, חגרים ועורים, ומלאי מכות ומחלות, ונרפאים! אמר לו, לאבד אותם לעולם הבא, זהו שכתוב, (איוב י״ב:כ״ג) ׳משגיא לגוים ויאבדם׳. ועוד, הרי שנינו (דברים כ״ח:נ״ט) ׳וחליים רעים ונאמנים׳, מהו ׳נאמנים׳? שעושים אמונה. כשמגיע הזמן, יוצאים מאותו האיש. ולפעמים נמצא לאותם הטעות, שהולכים במחלתם לטעותם, ונרפאים, ואומרים שאותה הטעות היא שעשתה.