ממלכת הזוהר › זוהר › זוהר חדש › מאמר 109: מדרש רות בהמשכו - ׳לעת האכל׳ ועשרת הדברים הקודמים לברכת המזון › פיסקה 23

שתי מדות העומדות על שלחנו של אדם - ׳עבדי אתה׳ או שריית מדת רע

זוהר חדש · מדרש רות בהמשכו - ׳לעת האכל׳ ועשרת הדברים הקודמים לברכת המזון · מאמר 109 · פיסקה 23

לשון הזוהר

דְּהָכֵי אָמַר רַב הַמְנוּנָא סָבָא, שְׁתֵּי מִדּוֹת עוֹמְדוֹת עַל שׁוּלְּחָנוֹ שֶׁל אָדָם, אַחַת מִדַּת טוֹב, וְאַחַת מִדַּת רָע. כְּשֶׁהָאָדָם מְקַדֵּשׁ יָדָיו וּמְבָרֵךְ, מִדַּת טוֹב אוֹמֶרֶת, זֶהוּ שׁוּלְּחָנוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וּמַנְחָא יָדֶיהָ עַל רֹאשׁוֹ, וְאוֹמֶרֶת ׳לוֹ, עַבְדִּי אָתָּה׳. עַבְדּוֹ שֶׁל מָקוֹם אָתָּה. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, (ישעיהו מ״ט:ג׳) ׳וַיֹּאמֶר לִי עַבְדִּי אַתָּה יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךָ אֶתְפָּאֵר׳. וּכְשֶׁאֵין אָדָם מְקַדֵּשׁ אֶת יָדָיו וְאוֹכֵל. מִדַת רַע אוֹמֶרֶת, זֶה שֶׁלִּי הוּא. מִיָּד שׁוֹרָה עָלָיו וּמְטַמְּאָה אוֹתוֹ, וּמַאֲכָלוֹ נִקְרָא ׳לֶחֶם רַע עָיִן׳.

תרגום

שֶׁכָּךְ אָמַר רַב הַמְנוּנָא סָבָא, שְׁתֵּי מִדּוֹת עוֹמְדוֹת עַל שֻׁלְחָנוֹ שֶׁל אָדָם, אַחַת מִדַּת טוֹב, וְאַחַת מִדַּת רַע. כְּשֶׁהָאָדָם מְקַדֵּשׁ יָדָיו וּמְבָרֵךְ, מִדַּת טוֹב אוֹמֶרֶת, זֶהוּ שֻׁלְחָנוֹ שֶׁל הקב"ה, וּמַנִּיחָה יָדֶיהָ עַל רֹאשׁוֹ, וְאוֹמֶרֶת ׳לוֹ, עַבְדִּי אַתָּה׳, עַבְדּוֹ שֶׁל מָקוֹם אַתָּה. כְּמוֹ שֶׁאַתָּה אוֹמֵר, ׳וַיֹּאמֶר לִי עַבְדִּי אַתָּה יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךָ אֶתְפָּאֵר׳ (ישעיה מט, ג). וּכְשֶׁאֵין אָדָם מְקַדֵּשׁ אֶת יָדָיו וְאוֹכֵל. מִדַת רַע אוֹמֶרֶת, זֶה שֶׁלִּי הוּא. מִיָּד שׁוֹרָה עָלָיו וּמְטַמְּאָה אוֹתוֹ, וּמַאֲכָלוֹ נִקְרָא ׳לֶחֶם רַע עָיִן׳.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: דהכי אמר רב המנונא סבא, שתי מדות עומדות על שולחנו של אדם, אחת מדת טוב, ואחת מדת רע. כשהאדם מקדש ידיו ומברך, מדת טוב אומרת, זהו שולחנו של הקדוש ברוך הוא, ומנחא ידיה על ראשו, ואומרת ׳לו, עבדי אתה׳. עבדו של מקום אתה. כמה דאת אמר, (ישעיהו מ״ט:ג׳) ׳ויאמר לי עבדי אתה ישראל אשר בך אתפאר׳. וכשאין אדם מקדש את ידיו ואוכל. מדת רע אומרת, זה שלי הוא. מיד שורה עליו ומטמאה אותו, ומאכלו נקרא ׳לחם רע עין׳.

התרגום: שכך אמר רב המנונא סבא, שתי מדות עומדות על שלחנו של אדם, אחת מדת טוב, ואחת מדת רע. כשהאדם מקדש ידיו ומברך, מדת טוב אומרת, זהו שלחנו של הקב"ה, ומניחה ידיה על ראשו, ואומרת ׳לו, עבדי אתה׳, עבדו של מקום אתה. כמו שאתה אומר, ׳ויאמר לי עבדי אתה ישראל אשר בך אתפאר׳ (ישעיה מט, ג). וכשאין אדם מקדש את ידיו ואוכל. מדת רע אומרת, זה שלי הוא. מיד שורה עליו ומטמאה אותו, ומאכלו נקרא ׳לחם רע עין׳.

לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים