׳לחם אבירים אכל איש׳ - אכילה בנקיות כמלאכי השרת וכונה בברכת המזון
זוהר חדש · מדרש רות בהמשכו - ׳לעת האכל׳ ועשרת הדברים הקודמים לברכת המזון · מאמר 109 · פיסקה 21
לשון הזוהר
תִּנְיָינָא, נְטִילַת יָדַיִם קוֹדֶם אֲכִילָה. מַאי טַעְמָא. בְּגִין דַּאֲכִילָה אִצְטְרִיךְ נְקִיּוּת, כְּגַוְּונָא דְמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת לְעֵילָא. דְּהָכֵי אָמַר רַב הַמְנוּנָא סָבָא, מַאי דִכְתִיב, (תהילים ע״ח:כ״ה) ׳לֶחֶם אַבִּירִים אָכַל אִישׁ׳. לֶחֶם דְּמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת אוֹכְלִים. לְמַאי נַפְקָא מִנֵּיהּ. אֶלָּא מַה מַּלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת אוֹכְלִים בִּקְדוּשָּׁה וּבְטָהֳרָה וּבִנְקִיּוּת, אַף יִשְׂרָאֵל כֵּן צְרִיכִין לֶאֱכוֹל בִּקְדוּשָּׁה וּבְטָהֳרָה. דִּכְתִיב, (ויקרא י״א:מ״ד) וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם, אֵלּוּ מַיִם רִאשׁוֹנִים. וִהְיִיתֶם קְדוֹשִׁים, אֵלּוּ מַיִם אַחֲרוֹנִים. כִּי קָדוֹשׁ, זֶה שֶׁמֶן טוֹב. אֲנִי ה', זוֹ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן. וְהָכֵי אָמְרֵי. וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם, דְּכָל הָאוֹכֵל בִּקְדוּשָּׁה וּבְטָהֳרָה וּבִנְקִיּוּת, נִדְמֶה לְמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת שֶׁהֵם קְדוֹשִׁים. וְדִכְתִיב כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי ה', מְלַמֵּד, שֶׁצָּרִיךְ כַּוָּנָה בְּבִרְכַּת הַמָּזוֹן.
תרגום
שֵׁנִית, נְטִילַת יָדַיִם קֹדֶם אֲכִילָה. מַה הַטַּעַם. מִשּׁוּם שֶׁאֲכִילָה צְרִיכָה נְקִיּוּת, כְּעֵין מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת לְמַעְלָה. שֶׁכָּךְ אָמַר רַב הַמְנוּנָא סָבָא, מַהוּ שֶׁכָּתוּב, ׳לֶחֶם אַבִּירִים אָכַל אִישׁ׳ (תהלים עח, כה) - לֶחֶם שֶׁמַּלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת אוֹכְלִים. מַה הַנְּפָקָא מִנֵּהּ. אֶלָּא מַה שֶּׁמַּלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת אוֹכְלִים בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה וּבִנְקִיּוּת, אַף יִשְׂרָאֵל כֵּן צְרִיכִים לֶאֱכֹל בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה. שֶׁכָּתוּב, ׳וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם׳ - אֵלּוּ מַיִם רִאשׁוֹנִים. ׳וִהְיִיתֶם קְדוֹשִׁים׳ - אֵלּוּ מַיִם אַחֲרוֹנִים. ׳כִּי קָדוֹשׁ׳ - זֶה שֶׁמֶן טוֹב. ׳אֲנִי ה'׳ - זוֹ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן. וְכָךְ אוֹמְרִים, ׳וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם׳ - שֶׁכָּל הָאוֹכֵל בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה וּבִנְקִיּוּת, נִדְמֶה לְמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת שֶׁהֵם קְדוֹשִׁים. וְשֶׁכָּתוּב ׳כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי ה'׳, מְלַמֵּד, שֶׁצָּרִיךְ כַּוָּנָה בְּבִרְכַּת הַמָּזוֹן.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: תניינא, נטילת ידים קודם אכילה. מאי טעמא. בגין דאכילה אצטריך נקיות, כגוונא דמלאכי השרת לעילא. דהכי אמר רב המנונא סבא, מאי דכתיב, (תהילים ע״ח:כ״ה) ׳לחם אבירים אכל איש׳. לחם דמלאכי השרת אוכלים. למאי נפקא מניה. אלא מה מלאכי השרת אוכלים בקדושה ובטהרה ובנקיות, אף ישראל כן צריכין לאכול בקדושה ובטהרה. דכתיב, (ויקרא י״א:מ״ד) והתקדשתם, אלו מים ראשונים. והייתם קדושים, אלו מים אחרונים. כי קדוש, זה שמן טוב. אני ה', זו ברכת המזון. והכי אמרי. והתקדשתם, דכל האוכל בקדושה ובטהרה ובנקיות, נדמה למלאכי השרת שהם קדושים. ודכתיב כי קדוש אני ה', מלמד, שצריך כונה בברכת המזון.
התרגום: שנית, נטילת ידים קדם אכילה. מה הטעם. משום שאכילה צריכה נקיות, כעין מלאכי השרת למעלה. שכך אמר רב המנונא סבא, מהו שכתוב, ׳לחם אבירים אכל איש׳ (תהלים עח, כה) - לחם שמלאכי השרת אוכלים. מה הנפקא מנה. אלא מה שמלאכי השרת אוכלים בקדשה ובטהרה ובנקיות, אף ישראל כן צריכים לאכל בקדשה ובטהרה. שכתוב, ׳והתקדשתם׳ - אלו מים ראשונים. ׳והייתם קדושים׳ - אלו מים אחרונים. ׳כי קדוש׳ - זה שמן טוב. ׳אני ה'׳ - זו ברכת המזון. וכך אומרים, ׳והתקדשתם׳ - שכל האוכל בקדשה ובטהרה ובנקיות, נדמה למלאכי השרת שהם קדושים. ושכתוב ׳כי קדוש אני ה'׳, מלמד, שצריך כונה בברכת המזון.
מן המפרשים
אור החמה: מן המקבילה בפנחס מאמר צב, יט (רמו.) ולא עוד אלא דאמרו עלייהו על נטילת מים בכלל שלש קדושות והתקדשת"ם קדושי"ם קד"וש. ואפשר דאאחרונים לחוד מהדר וכו' קדושות היינו קדושים תרין קדוש חד הרי תלת דקדוש דשמן ערב ג"כ להעביר הזוהמא (במים)…
קרני אור: מן המקבילה בפנחס מאמר צב, יט (רמו.) ישוי לון לגביה ישוי לון לגביה. ר"ל דקב"ה משוי לישראל לגביה לומר מה אני קדוש אף אתם תהיו קדושים:
הסולם: מן המקבילה בפנחס מאמר צב, יט (רמו.) ולא עוד אלא וכו': ולא עוד, אלא שאמרו עליהם, ג' קדושות. ז"ש והתקדשתם והייתם קדושים . והתקדשתם, אלו מים ראשונים. והייתם קדושים, אלו מים אחרונים. כי קדוש, זהו שמן ערב, להעביר הזוהמא מהאצבעות,…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: