קשים מזונותיו של אדם כקריעת ים סוף - שהקב"ה עובר על הדין וזנם
זוהר חדש · מדרש רות בהמשכו - ׳לעת האכל׳ ועשרת הדברים הקודמים לברכת המזון · מאמר 109 · פיסקה 19
לשון הזוהר
חַה, לְתִיקּוּנָא פָּתוֹרָא עַל הַהוּא מְזוֹנָא שֶׁל אָדָם, בְּגִין יְקָרָא דְמַלְכָּא, דְּיָהֵיב לֵיהּ מְזוֹנָא לְגוּפֵיהּ. דְּתָנִינָן, קָשִׁין מְזוֹנוֹתָיו שֶׁל אָדָם קַמֵּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כִּקְרִיעַת יַם סוּף. אַמַּאי קָשִׁין. אֶלָּא בְּגִין דִּמְזוֹנֵי דְּעָלְמָא לָא אַתְיָין אֶלָּא מִגּוֹ דִּינָא. וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַעֲבַר עַל דִּינָא, וְזָן לָרְשָׁעִים, לַהֲגוּנִים וּלְשֶׁאֵינָן מְהוּגָנִים. וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא זָן לְכוּלָּם, מִקַּרְנֵי רְאֵם עַל בֵּיצֵי כִּנִּים.
תרגום
אֶחָד, לְסַדֵּר אֶת הַשֻּׁלְחָן עַל אוֹתוֹ הַמָּזוֹן שֶׁל אָדָם, בִּשְׁבִיל כְּבוֹד הַמֶּלֶךְ, שֶׁנָּתַן לוֹ מָזוֹן לְגוּפוֹ. שֶׁשָּׁנִינוּ, קָשִׁים מְזוֹנוֹתָיו שֶׁל אָדָם לִפְנֵי הקב"ה כִּקְרִיעַת יַם סוּף. מַדּוּעַ קָשִׁים. אֶלָּא מִשּׁוּם שֶׁמְּזוֹנוֹת הָעוֹלָם אֵינָם בָּאִים אֶלָּא מִתּוֹךְ הַדִּין, וְהקב"ה עוֹבֵר עַל הַדִּין, וְזָן אֶת הָרְשָׁעִים, אֶת הַהֲגוּנִים וְאֶת מִי שֶׁאֵינָם הֲגוּנִים. וְהקב"ה זָן אֶת כֻּלָּם, מִקַּרְנֵי רְאֵם עַל בֵּיצֵי כִּנִּים.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: חה, לתיקונא פתורא על ההוא מזונא של אדם, בגין יקרא דמלכא, דיהיב ליה מזונא לגופיה. דתנינן, קשין מזונותיו של אדם קמי הקדוש ברוך הוא כקריעת ים סוף. אמאי קשין. אלא בגין דמזוני דעלמא לא אתיין אלא מגו דינא. והקדוש ברוך הוא אעבר על דינא, וזן לרשעים, להגונים ולשאינן מהוגנים. והקדוש ברוך הוא זן לכולם, מקרני ראם על ביצי כנים.
התרגום: אחד, לסדר את השלחן על אותו המזון של אדם, בשביל כבוד המלך, שנתן לו מזון לגופו. ששנינו, קשים מזונותיו של אדם לפני הקב"ה כקריעת ים סוף. מדוע קשים. אלא משום שמזונות העולם אינם באים אלא מתוך הדין, והקב"ה עובר על הדין, וזן את הרשעים, את ההגונים ואת מי שאינם הגונים. והקב"ה זן את כלם, מקרני ראם על ביצי כנים.