דברי תורה על השלחן ומים אחרונים חובה - וטעם העשרה מן הישיבה העליונה
זוהר חדש · מדרש רות בהמשכו - ׳לעת האכל׳ ועשרת הדברים הקודמים לברכת המזון · מאמר 109 · פיסקה 18
לשון הזוהר
תְּשִׁיעִי"ת, צָרִיךְ לוֹמַר עַל שׁוּלְּחָנוֹ דִּבְרֵי תוֹרָה. וְיָחִיד שֶׁאֵין לוֹ עִם מִי לַעֲסוֹק בַּתּוֹרָה, דַּי לוֹ בְּבִרְכוֹתָיו. עֲשִׂירִי"ת, מַיִם אַחֲרוֹנִים חוֹבָה, וְלֹא הִצְרִיכוּ בּוֹ בְּרָכָה, אַף עַל גַּב דְּיָדָיו מְזוּהָמוֹת מִגּוֹ מַאֲכָל. וְאֵינוֹ מְבָרֵךְ עַל רְחִיצַת יָדָיִם. כָל הַנֵּי עֲשָׂרָה, אִיצְטְרִיכוּ קוֹדֶם בִּרְכַּת הַמָּזוֹן, וְכָל חַד וְחַד אִית בֵּיהּ טַעְמָא מִגּוֹ מְתִיבְתָּא עִילָּאָה. וַאֲנָא אַהֲדַר עֲלַיְיהוּ.
תרגום
תְּשִׁיעִית, צָרִיךְ לוֹמַר עַל שֻׁלְחָנוֹ דִּבְרֵי תוֹרָה. וְיָחִיד שֶׁאֵין לוֹ עִם מִי לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה, דַּי לוֹ בְּבִרְכוֹתָיו. עֲשִׂירִית, מַיִם אַחֲרוֹנִים חוֹבָה, וְלֹא הִצְרִיכוּ בּוֹ בְּרָכָה, אַף עַל גַּב שֶׁיָּדָיו מְזֹהָמוֹת מִתּוֹךְ הַמַּאֲכָל, וְאֵינוֹ מְבָרֵךְ עַל רְחִיצַת יָדַיִם. כָּל אֵלֶּה הָעֲשָׂרָה, הֻצְרְכוּ קֹדֶם בִּרְכַּת הַמָּזוֹן, וְכָל אֶחָד וְאֶחָד יֵשׁ בּוֹ טַעַם מִתּוֹךְ הַיְשִׁיבָה הָעֶלְיוֹנָה. וַאֲנִי אֶחְזֹר עֲלֵיהֶם.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: תשיעי"ת, צריך לומר על שולחנו דברי תורה. ויחיד שאין לו עם מי לעסוק בתורה, די לו בברכותיו. עשירי"ת, מים אחרונים חובה, ולא הצריכו בו ברכה, אף על גב דידיו מזוהמות מגו מאכל. ואינו מברך על רחיצת ידים. כל הני עשרה, איצטריכו קודם ברכת המזון, וכל חד וחד אית ביה טעמא מגו מתיבתא עילאה. ואנא אהדר עלייהו.
התרגום: תשיעית, צריך לומר על שלחנו דברי תורה. ויחיד שאין לו עם מי לעסק בתורה, די לו בברכותיו. עשירית, מים אחרונים חובה, ולא הצריכו בו ברכה, אף על גב שידיו מזהמות מתוך המאכל, ואינו מברך על רחיצת ידים. כל אלה העשרה, הצרכו קדם ברכת המזון, וכל אחד ואחד יש בו טעם מתוך הישיבה העליונה. ואני אחזר עליהם.