המשכת חנוך מעט מעט עד מטטרון - וכמותה משיכת רות משאר העמים
זוהר חדש · מדרש רות בהמשכו - משיכת רות אל הצדיק ודביקותה בשני הכרובים · מאמר 108 · פיסקה 4
לשון הזוהר
כְתִיב, ׳וַיִּתְהַלֶּךְ חֲנוֹךְ אֶת הָאֱלֹהִים וְאֵינֶנּוּ כִּי לָקַח אֹתוֹ אֱלֹהִים׳ (בראשית ה, כד), מִגּוֹ עַלְמָא דָא דִּבְנֵי נָשָׁא. וְאִתְמְשַׁךְ חֲנוֹךְ זְעֵיר זְעֵיר, עַד דְּאִתְעֲבַד מַה דְּאִתְעֲבַד, וְשָׁארֵי בְּדוּכְתֵּיהּ כִּדְקָא יָאוֹת. מַטטרון רַבְרְבָא וְתַקִּיפָא, מְמַנָּא דְאַנְפִּין, דְּמִינֵיהּ אִזְדַּעְזְעָן עִילָּאִין וְתַתָּאִין, וְשַׁלִּיטִין וְשַׁמָּשִׁין עִילָּאִין דִּקְרִיבִין לֵיהּ, לְשַׁלְּטָאָה, וְלַאֲפָקָא מִינֵיהּ חֵילָא וְעִטְרִין קַדִּישִׁין. אוּף הָכָא נָמֵי כְּגַוְונָא דָּא, מָשֵׁיךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רוּת אֲבַתְרֵיהּ, וּנְטַל לָהּ מִשְּׁאָר עַמִּין, וְקָרַב לָהּ לְגַבֵּיהּ, לַאֲפָקָא מִינָהּ חַיָּילִין וּמַשִּׁרְיָין קַדִּישִׁין.
תרגום
כָּתוּב, ׳וַיִּתְהַלֵּךְ חֲנוֹךְ אֶת הָאֱלֹהִים וְאֵינֶנּוּ כִּי לָקַח אֹתוֹ אֱלֹהִים׳ (בראשית ה, כד) - מִתּוֹךְ הָעוֹלָם הַזֶּה שֶׁל בְּנֵי הָאָדָם. וְנִמְשַׁךְ חֲנוֹךְ מְעַט מְעַט, עַד שֶׁנַּעֲשָׂה מַה שֶּׁנַּעֲשָׂה, וְשׁוֹרֶה בִּמְקוֹמוֹ כָּרָאוּי - מֶטָטְרוֹן הַגָּדוֹל וְהֶחָזָק, הַמְּמֻנֶּה עַל הַפָּנִים, שֶׁמִּמֶּנּוּ נִזְדַּעְזְעוּ עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים, וְשַׁלִּיטִים וּמְשָׁרְתִים עֶלְיוֹנִים הַקְּרוֹבִים אֵלָיו, לִשְׁלֹט, וּלְהוֹצִיא מִמֶּנּוּ חַיִל וּכְתָרִים קְדוֹשִׁים. אַף כָּאן גַּם כֵּן כָּעִנְיָן הַזֶּה, מוֹשֵׁךְ הקב"ה אֶת רוּת אַחֲרָיו, וְנוֹטְלָהּ מִשְּׁאָר הָעַמִּים, וּמְקָרְבָהּ אֵלָיו, לְהוֹצִיא מִמֶּנָּה חֲיָלִים וּמַחֲנוֹת קְדוֹשִׁים.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: כתיב, ׳ויתהלך חנוך את האלהים ואיננו כי לקח אתו אלהים׳ (בראשית ה, כד), מגו עלמא דא דבני נשא. ואתמשך חנוך זעיר זעיר, עד דאתעבד מה דאתעבד, ושארי בדוכתיה כדקא יאות. מטטרון רברבא ותקיפא, ממנא דאנפין, דמיניה אזדעזען עילאין ותתאין, ושליטין ושמשין עילאין דקריבין ליה, לשלטאה, ולאפקא מיניה חילא ועטרין קדישין. אוף הכא נמי כגוונא דא, משיך הקדוש ברוך הוא רות אבתריה, ונטל לה משאר עמין, וקרב לה לגביה, לאפקא מינה חיילין ומשריין קדישין.
התרגום: כתוב, ׳ויתהלך חנוך את האלהים ואיננו כי לקח אתו אלהים׳ (בראשית ה, כד) - מתוך העולם הזה של בני האדם. ונמשך חנוך מעט מעט, עד שנעשה מה שנעשה, ושורה במקומו כראוי - מטטרון הגדול והחזק, הממנה על הפנים, שממנו נזדעזעו עליונים ותחתונים, ושליטים ומשרתים עליונים הקרובים אליו, לשלט, ולהוציא ממנו חיל וכתרים קדושים. אף כאן גם כן כענין הזה, מושך הקב"ה את רות אחריו, ונוטלה משאר העמים, ומקרבה אליו, להוציא ממנה חילים ומחנות קדושים.