ממלכת הזוהר › זוהר › זוהר חדש › מאמר 108: מדרש רות בהמשכו - משיכת רות אל הצדיק ודביקותה בשני הכרובים › פיסקה 19

׳עם הנערים׳ הכרובים - ושם ׳כה׳ שאינו אלא בכ"ה אותיות היחוד

זוהר חדש · מדרש רות בהמשכו - משיכת רות אל הצדיק ודביקותה בשני הכרובים · מאמר 108 · פיסקה 19

לשון הזוהר

(שם) ׳גַּם כִּי אָמַר אֵלַי עִם הַנְּעָרִים אֲשֶׁר לִי תִּדְבָּקִין׳. דְּהָא תֵּיאוּבְתָּא דִילָהּ לְאִתְדַּבְּקָא תָּמִיד ׳עִם הַנְּעָרִים׳, אִלֵּין כְּרוּבִין קַדִּישִׁין, דְּכָל תֵּיאוּבְתָּא דִילָהּ בְּהוּ. מִלָּה דָא בְּרָזָא קַדִּישָׁא אִיהוּ. וְאִי תֵימָא, מִלָּה כְּדִיבָא אֲמַרְתְּ, וְהָא אִיהוּ אֲמַר ׳וְכֹה תִדְבָּקִין עִם נַעֲרוֹתָי׳, וְלָא אֲמַר ׳עִם הַנְּעָרִים׳. אֶלָּא שְׁמָא דְאִיקְרֵי כֹה, לָא אִיהוּ אֶלָּא כַּד אַתְקָנַת עַל תְּרֵין כְּרוּבִים, לְקַבְּלָא בִּרְכָאן בְּרָזָא דְּכ"ה אַתְוָון דְּיִחוּדָא, דְּאִינוּן שְׁמַע ׳יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹהֵינוּ ה'׳ (דברים ו, ד) אֶחָד. הָא חָמֵשׁ וְעֶשְׂרִים אַתְוָון דְּיִחוּדָא, בְּתִקּוּנָא דִּכְרוּבִים, דְּכֵיוָן דְּאַתְקָנַת בְּהוּ, כְּדֵין אִתְקְרֵי כֹּ"ה, וּכְדֵין אֲמַר ׳וְכֹ"ה תִדְבָּקִין׳. וְעִם כָּל דָּא, ׳עִם נַעֲרוֹתָי׳. דְּכוֹלָּא אִצְטְרִיךְ, דְּלָא לְשַׁבְקָא לוֹן דּוּכְרִין וְנוּקְבִין.

תרגום

׳גַּם כִּי אָמַר אֵלַי עִם הַנְּעָרִים אֲשֶׁר לִי תִּדְבָּקִין׳ (רות ב, כא) - שֶׁהֲרֵי תַּאֲוָתָהּ לְהִדָּבֵק תָּמִיד ׳עִם הַנְּעָרִים׳, אֵלֶּה כְּרוּבִים קְדוֹשִׁים, שֶׁכָּל תַּאֲוָתָהּ בָּהֶם. דָּבָר זֶה בְּסוֹד קָדוֹשׁ הוּא. וְאִם תֹּאמַר, דָּבָר שֶׁקֶר אָמַרְתָּ, וַהֲרֵי הוּא אָמַר ׳וְכֹה תִדְבָּקִין עִם נַעֲרוֹתָי׳ (רות ב, ח) - וְלֹא אָמַר ׳עִם הַנְּעָרִים׳. אֶלָּא הַשֵּׁם שֶׁנִּקְרָא ׳כֹּה׳, אֵינוֹ אֶלָּא כְּשֶׁהִתְתַּקְּנָה עַל שְׁנֵי כְּרוּבִים, לְקַבֵּל בְּרָכוֹת בְּסוֹד כ"ה אוֹתִיּוֹת שֶׁל יִחוּד, שֶׁהֵן שְׁמַע ׳יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹהֵינוּ ה'׳ אֶחָד - הֲרֵי עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ אוֹתִיּוֹת שֶׁל יִחוּד, בְּתִקּוּן הַכְּרוּבִים, שֶׁכֵּיוָן שֶׁהִתְתַּקְּנָה בָּהֶם, אָז נִקְרֵאת כ"ה, וְאָז נֶאֱמַר ׳וְכ"ה תִדְבָּקִין׳. וְעִם כָּל זֶה, ׳עִם נַעֲרֹתָי׳ (דברים ו, ד), שֶׁהַכֹּל צָרִיךְ, שֶׁלֹּא לְהַנִּיחָם זָכָר וּנְקֵבָה.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: (שם) ׳גם כי אמר אלי עם הנערים אשר לי תדבקין׳. דהא תיאובתא דילה לאתדבקא תמיד ׳עם הנערים׳, אלין כרובין קדישין, דכל תיאובתא דילה בהו. מלה דא ברזא קדישא איהו. ואי תימא, מלה כדיבא אמרת, והא איהו אמר ׳וכה תדבקין עם נערותי׳, ולא אמר ׳עם הנערים׳. אלא שמא דאיקרי כה, לא איהו אלא כד אתקנת על תרין כרובים, לקבלא ברכאן ברזא דכ"ה אתוון דיחודא, דאינון שמע ׳ישראל ה' אלהינו ה'׳ (דברים ו, ד) אחד. הא חמש ועשרים אתוון דיחודא, בתקונא דכרובים, דכיון דאתקנת בהו, כדין אתקרי כ"ה, וכדין אמר ׳וכ"ה תדבקין׳. ועם כל דא, ׳עם נערותי׳. דכולא אצטריך, דלא לשבקא לון דוכרין ונוקבין.

התרגום: ׳גם כי אמר אלי עם הנערים אשר לי תדבקין׳ (רות ב, כא) - שהרי תאותה להדבק תמיד ׳עם הנערים׳, אלה כרובים קדושים, שכל תאותה בהם. דבר זה בסוד קדוש הוא. ואם תאמר, דבר שקר אמרת, והרי הוא אמר ׳וכה תדבקין עם נערותי׳ (רות ב, ח) - ולא אמר ׳עם הנערים׳. אלא השם שנקרא ׳כה׳, אינו אלא כשהתתקנה על שני כרובים, לקבל ברכות בסוד כ"ה אותיות של יחוד, שהן שמע ׳ישראל ה' אלהינו ה'׳ אחד - הרי עשרים וחמש אותיות של יחוד, בתקון הכרובים, שכיון שהתתקנה בהם, אז נקראת כ"ה, ואז נאמר ׳וכ"ה תדבקין׳. ועם כל זה, ׳עם נערתי׳ (דברים ו, ד), שהכל צריך, שלא להניחם זכר ונקבה.

לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: