ממלכת הזוהר › זוהר › זוהר חדש › מאמר 106: מדרש רות בהמשכו - ׳עד בואנה בית לחם׳ בדין הנפש והגוף ובשם הנסתר שבאדם › פיסקה 11

הנפש כשכינה שגלתה בלא חטא - ועשו וישמעאל רמה ותולעה על גוף ישראל

זוהר חדש · מדרש רות בהמשכו - ׳עד בואנה בית לחם׳ בדין הנפש והגוף ובשם הנסתר שבאדם · מאמר 106 · פיסקה 11

לשון הזוהר

דָּבָר אַחֵר, הַנֶּפֶשׁ נִמְשְׁלָה לַשְּׁכִינָה, וְהַגּוּף לְיִשְׂרָאֵל. אִם יִשְׂרָאֵל חָטְאוּ וְגָלוּ, לָמָּה הִגְלָה הַשְּׁכִינָה לְשָׁם עִמָּהֶם, שֶׁהִיא לֹא חָטְאָה. אֶלָּא עַל שֶׁהָיְתָה מְבַקֶּשֶׁת עֲלֵיהֶם רַחֲמִים. וּמַשְׁפַּעַת לָהֶם עוֹשֶׁר וְכָבוֹד מְאֹד, וְיָהֲבָא לְהוֹן כָּל מַה שֶׁיִּרְצוּ, וְהֵם חָטְאוּ. וְעַל דָּא נֶאֱמַר, (לא מפורט) ׳וַיִּשְׁמַן יְשֻׁרוּן וַיִּבְעָט שָׁמַנְתָּ עָבִיתָ כָּשִׂיתָ וַיִּטשׁ אֱלוֹהַּ עָשָׂהוּ וַיְנַבֵּל צוּר יְשֻׁעָתוֹ׳. וְעַל דָּא גָּלְתָה עִמָּהֶם. מָה רִימָּה וְתוֹלֵעָה עוֹלָה עַל הַגּוּף, כָּךְ בְּשָׁעָה שֶׁיִּשְׂרָאֵל הֵם רָעִים, אוּמוֹת הָעוֹלָם בְּנֵי עֵשָׂו וְיִשְׁמָעֵאל שֶׁנִּקְרָאִים רִמָּה וְתוֹלֵעָה, שׁוֹלְטִים עֲלֵיהֶם, וְהַגּוּף נִבְקַע וְיַהַרְגוּ לְיִשְׂרָאֵל. וְעַל דָּא ׳אַךְ בְּשָׂרוֹ עָלָיו יִכְאַב וְנַפְשׁוֹ עָלָיו תֶּאֱבָל׳, מַהוּ ׳בְּשָׂרוֹ עָלָיו יִכְאַב וְנַפְשׁוֹ עָלָיו תֶּאֱבָל׳. בְּשָׂרוֹ יִכְאַב עלֵיהֶם, וְנַפְשׁוֹ שֶׁל יִשְׂרָאֵל תֶּאֱבָל. וּכְדֵין אִיהִי תּוֹאִיבַת לַנְּשָׁמָה עֶלְיוֹנָה דְּאִיתְקַרְיָא נָעֳמִי.

תרגום

דָּבָר אַחֵר, הַנֶּפֶשׁ נִמְשְׁלָה לַשְּׁכִינָה, וְהַגּוּף לְיִשְׂרָאֵל. אִם יִשְׂרָאֵל חָטְאוּ וְגָלוּ, לָמָּה הִגְלָה הַשְּׁכִינָה לְשָׁם עִמָּהֶם, שֶׁהִיא לֹא חָטְאָה. אֶלָּא עַל שֶׁהָיְתָה מְבַקֶּשֶׁת עֲלֵיהֶם רַחֲמִים. וּמַשְׁפַּעַת לָהֶם עֹשֶׁר וְכָבוֹד מְאֹד, וְנוֹתֶנֶת לָהֶם כָּל מַה שֶּׁיִּרְצוּ, וְהֵם חָטְאוּ. וְעַל זֶה נֶאֱמַר, ׳וַיִּשְׁמַן יְשֻׁרוּן וַיִּבְעָט שָׁמַנְתָּ עָבִיתָ כָּשִׂיתָ וַיִּטשׁ אֱלוֹהַּ עָשָׂהוּ וַיְנַבֵּל צוּר יְשֻׁעָתוֹ׳ (דברים לב, טו) - וְעַל זֶה גָּלְתָה עִמָּהֶם. מָה רִמָּה וְתוֹלֵעָה עוֹלָה עַל הַגּוּף, כָּךְ בְּשָׁעָה שֶׁיִּשְׂרָאֵל הֵם רָעִים, אֻמּוֹת הָעוֹלָם בְּנֵי עֵשָׂו וְיִשְׁמָעֵאל שֶׁנִּקְרָאִים רִמָּה וְתוֹלֵעָה, שׁוֹלְטִים עֲלֵיהֶם, וְהַגּוּף נִבְקַע וְיַהַרְגוּ אֶת יִשְׂרָאֵל. וְעַל זֶה ׳אַךְ בְּשָׂרוֹ עָלָיו יִכְאַב וְנַפְשׁוֹ עָלָיו תֶּאֱבָל׳ (איוב יד, כב) - מַהוּ ׳בְּשָׂרוֹ עָלָיו יִכְאַב וְנַפְשׁוֹ עָלָיו תֶּאֱבָל׳ - בְּשָׂרוֹ יִכְאַב עֲלֵיהֶם, וְנַפְשׁוֹ שֶׁל יִשְׂרָאֵל תֶּאֱבָל. וְאָז הִיא מִתְאַוָּה לַנְּשָׁמָה עֶלְיוֹנָה שֶׁנִּקְרֵאת נָעֳמִי.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: דבר אחר, הנפש נמשלה לשכינה, והגוף לישראל. אם ישראל חטאו וגלו, למה הגלה השכינה לשם עמהם, שהיא לא חטאה. אלא על שהיתה מבקשת עליהם רחמים. ומשפעת להם עושר וכבוד מאד, ויהבא להון כל מה שירצו, והם חטאו. ועל דא נאמר, (לא מפורט) ׳וישמן ישרון ויבעט שמנת עבית כשית ויטש אלוה עשהו וינבל צור ישעתו׳. ועל דא גלתה עמהם. מה רימה ותולעה עולה על הגוף, כך בשעה שישראל הם רעים, אומות העולם בני עשו וישמעאל שנקראים רמה ותולעה, שולטים עליהם, והגוף נבקע ויהרגו לישראל. ועל דא ׳אך בשרו עליו יכאב ונפשו עליו תאבל׳, מהו ׳בשרו עליו יכאב ונפשו עליו תאבל׳. בשרו יכאב עליהם, ונפשו של ישראל תאבל. וכדין איהי תואיבת לנשמה עליונה דאיתקריא נעמי.

התרגום: דבר אחר, הנפש נמשלה לשכינה, והגוף לישראל. אם ישראל חטאו וגלו, למה הגלה השכינה לשם עמהם, שהיא לא חטאה. אלא על שהיתה מבקשת עליהם רחמים. ומשפעת להם עשר וכבוד מאד, ונותנת להם כל מה שירצו, והם חטאו. ועל זה נאמר, ׳וישמן ישרון ויבעט שמנת עבית כשית ויטש אלוה עשהו וינבל צור ישעתו׳ (דברים לב, טו) - ועל זה גלתה עמהם. מה רמה ותולעה עולה על הגוף, כך בשעה שישראל הם רעים, אמות העולם בני עשו וישמעאל שנקראים רמה ותולעה, שולטים עליהם, והגוף נבקע ויהרגו את ישראל. ועל זה ׳אך בשרו עליו יכאב ונפשו עליו תאבל׳ (איוב יד, כב) - מהו ׳בשרו עליו יכאב ונפשו עליו תאבל׳ - בשרו יכאב עליהם, ונפשו של ישראל תאבל. ואז היא מתאוה לנשמה עליונה שנקראת נעמי.

לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: