ממלכת הזוהר › זוהר › זוהר חדש › מאמר 105: מדרש רות בהמשכו - עלית הרוחות בשערי הרקיע וסוד שני הלוחות שברות ונעמי › פיסקה 6

׳אל תקראנה לי נעמי׳ - טענת הנשמה שיצאה מלאה וחזרה ריקם מפני נפש הבהמית

זוהר חדש · מדרש רות בהמשכו - עלית הרוחות בשערי הרקיע וסוד שני הלוחות שברות ונעמי · מאמר 105 · פיסקה 6

לשון הזוהר

בְּהַהוּא שַׁעֲתָא, אָמְרָה הַנְּשָׁמָה, ׳אַל תִּקְרֶאנָה לִי נָעֳמִי קְרֶאןָ לִי מָרָא וְגו'׳, ׳אֲנִי מְלֵאָה הָלַכְתִּי׳ כְּמָה דַאֲמַרְתּוּן, וְרֵיקָם הֱשִׁיבַנִי ה'. כַּד הֲוֵינָא בְּאַתְרָא הָדֵין, הֲוֵינָא מַלְיָא מִן אוֹרַיְיתָא, מַלְיָא מִכָּל טָבָא. וּכְעָן רֵיקָם הֱשִׁיבַנִי ה', לָזֶה הָעוֹלָם. ׳לָמָּה תִקְרֶאנָה לִי נָעֳמִי׳ (רות א) ׳וַה' עָנָה בִי וְשַׁדַּי הֵרַע לִי׳. דְּעָאל בִּי יֵצֶר הָרָע, רוּחַ הַבַּהֲמִיִּית וְנֶפֶשׁ הַבַּהֲמִיוּת, שֶׁעָלֶיהָ נֶאֱמַר ׳חַכְמוֹת נָשִׁים בָּנְתָה בֵיתָהּ וְאִוֶּלֶת בְּיָדֶיהָ תֶהֶרְסֶנּוּ׳ (משלי יד). ׳חַכְמוֹת נָשִׁים בָּנְתָה בֵיתָהּ׳ - דָּא נְשָׁמָה וְנֶפֶשׁ דְּקוּדְּשָׁא. ׳וְאִוֶּלֶת בְּיָדֶיהָ תֶהֶרְסֶנּוּ׳, דָּא נֶפֶשׁ הַבַּהֲמִיּוּת, שֶׁתַּהֲרוֹס בִּנְיַן הַגּוּף בְּאִוַּלְתָּהּ. וְדָא הִיא שֶׁנִּשְׁאֶרֶת בַּגּוּף, שֶׁנֶּאֱמַר, ׳אַךְ בְּשָׂרוֹ עָלָיו יִכְאָב וְנַפְשׁוֹ עָלָיו תֶּאֱבָל׳ (איוב יד), דְּאִשְׁתַּתְּפוּ בְּיַחַד.

תרגום

בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, אָמְרָה הַנְּשָׁמָה, ׳אַל תִּקְרֶאנָה לִי נָעֳמִי קְרֶאןָ לִי מָרָא וְגוֹ'׳ (רות א, כ) - ׳אֲנִי מְלֵאָה הָלַכְתִּי׳ כְּמוֹ שֶׁאֲמַרְתֶּם, וְרֵיקָם הֱשִׁיבַנִי ה'. כְּשֶׁהָיִיתִי בְּמָקוֹם זֶה, הָיִיתִי מְלֵאָה מִתּוֹרָה, מְלֵאָה מִכָּל טוֹב. וְעַכְשָׁיו רֵיקָם הֱשִׁיבַנִי ה', לָעוֹלָם הַזֶּה. ׳לָמָּה תִקְרֶאנָה לִי נָעֳמִי וַה' עָנָה בִי וְשַׁדַּי הֵרַע לִי׳ (רות א, כא) - שֶׁנִּכְנַס בִּי יֵצֶר הָרָע, רוּחַ הַבַּהֲמִית וְנֶפֶשׁ הַבַּהֲמִית, שֶׁעָלֶיהָ נֶאֱמַר ׳חַכְמוֹת נָשִׁים בָּנְתָה בֵיתָהּ וְאִוֶּלֶת בְּיָדֶיהָ תֶהֶרְסֶנּוּ׳ - ׳חַכְמוֹת נָשִׁים בָּנְתָה בֵיתָהּ׳ - זוֹ נְשָׁמָה וְנֶפֶשׁ שֶׁל קֹדֶשׁ. ׳וְאִוֶּלֶת בְּיָדֶיהָ תֶהֶרְסֶנּוּ׳ - זוֹ נֶפֶשׁ הַבַּהֲמִית, שֶׁתַּהֲרֹס בִּנְיַן הַגּוּף בְּאִוַּלְתָּהּ. וְזֹאת הִיא שֶׁנִּשְׁאֶרֶת בַּגּוּף, שֶׁנֶּאֱמַר, ׳אַךְ בְּשָׂרוֹ עָלָיו יִכְאָב וְנַפְשׁוֹ עָלָיו תֶּאֱבָל׳ - שֶׁהִשְׁתַּתְּפוּ יַחַד.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: בההוא שעתא, אמרה הנשמה, ׳אל תקראנה לי נעמי קראן לי מרא וגו'׳, ׳אני מלאה הלכתי׳ כמה דאמרתון, וריקם השיבני ה'. כד הוינא באתרא הדין, הוינא מליא מן אורייתא, מליא מכל טבא. וכען ריקם השיבני ה', לזה העולם. ׳למה תקראנה לי נעמי׳ (רות א) ׳וה' ענה בי ושדי הרע לי׳. דעאל בי יצר הרע, רוח הבהמיית ונפש הבהמיות, שעליה נאמר ׳חכמות נשים בנתה ביתה ואולת בידיה תהרסנו׳ (משלי יד). ׳חכמות נשים בנתה ביתה׳ - דא נשמה ונפש דקודשא. ׳ואולת בידיה תהרסנו׳, דא נפש הבהמיות, שתהרוס בנין הגוף באולתה. ודא היא שנשארת בגוף, שנאמר, ׳אך בשרו עליו יכאב ונפשו עליו תאבל׳ (איוב יד), דאשתתפו ביחד.

התרגום: באותה שעה, אמרה הנשמה, ׳אל תקראנה לי נעמי קראן לי מרא וגו'׳ (רות א, כ) - ׳אני מלאה הלכתי׳ כמו שאמרתם, וריקם השיבני ה'. כשהייתי במקום זה, הייתי מלאה מתורה, מלאה מכל טוב. ועכשיו ריקם השיבני ה', לעולם הזה. ׳למה תקראנה לי נעמי וה' ענה בי ושדי הרע לי׳ (רות א, כא) - שנכנס בי יצר הרע, רוח הבהמית ונפש הבהמית, שעליה נאמר ׳חכמות נשים בנתה ביתה ואולת בידיה תהרסנו׳ - ׳חכמות נשים בנתה ביתה׳ - זו נשמה ונפש של קדש. ׳ואולת בידיה תהרסנו׳ - זו נפש הבהמית, שתהרס בנין הגוף באולתה. וזאת היא שנשארת בגוף, שנאמר, ׳אך בשרו עליו יכאב ונפשו עליו תאבל׳ - שהשתתפו יחד.

לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים