׳ותלכנה שתיהם עד בואנה בית לחם׳ - הליכת הנשמה והנפש ומראה גן עדן וגיהנם
זוהר חדש · מדרש רות בהמשכו - עלית הרוחות בשערי הרקיע וסוד שני הלוחות שברות ונעמי · מאמר 105 · פיסקה 5
לשון הזוהר
אָמַר רַבִּי אֲלֶכְּסַנְדְּרִי, בְּשָׁעָה שֶׁנִּפְטַר הָאָדָם מִן הָעוֹלָם, הַנְּשָׁמָה וְהַנֶּפֶשׁ אָזְלִין כַּחֲדָא. שֶׁנֶּאֱמַר, (רות א׳:י״ט) ׳וַתֵּלַכְנָה שְׁתֵּיהֶם עַד בּוֹאָנָה בֵּית לָחֶם׳. ׳וַיְהִי כְּבוֹאָנָה בֵּית לֶחֶם וַתֵּהֹם כָּל הָעִיר עֲלֵיהֶן וַתֹּאמַרְנָה הֲזֹאת נָעֳמִי׳. דַּאֲזָלַת מֵאֲתַר הָדֵין, מַלְיָיא מִכָּל טָבָא, מַלְיָא מִן אוֹרַיְיתָא. עַמּוּדָא דַּעֲנָנָא בְּרֵישָׁא בִּימָמָא, וְעַמּוּדָא דְּאֶשָׁתָא בְּלֵילְיָא. וּשְׁרַגָּא נָהֵיר קָדָמָהּ. וְיֶחֱמוּן לָהּ גִּינְתָא דְעֵדֶן, אֲתַר אַגְרֵיהוֹן טַב דְּצַדִּיקַיָּיא. וְיֶחֱמוּן לָהּ גֵּיהִנֹּם, אֲתַר פּוּרְעֲנֻתְהוֹן דְּרַשִּׁיעַיָּא. דְּנִידּוֹנִין בֵּיהּ עַל חוֹבֵיהוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר (איוב כ״ט:ג׳) ׳בְּהִלּוֹ נִרוֹ עֲלֵי רֹאשִׁי׳.
תרגום
אָמַר רַבִּי אֲלֶכְּסַנְדְּרִי, בְּשָׁעָה שֶׁנִּפְטָר הָאָדָם מִן הָעוֹלָם, הַנְּשָׁמָה וְהַנֶּפֶשׁ הוֹלְכוֹת יַחַד. שֶׁנֶּאֱמַר, ׳וַתֵּלַכְנָה שְׁתֵּיהֶם עַד בּוֹאָנָה בֵּית לָחֶם׳ (רות א, יט). ׳וַיְהִי כְּבוֹאָנָה בֵּית לֶחֶם וַתֵּהֹם כָּל הָעִיר עֲלֵיהֶן וַתֹּאמַרְנָה הֲזֹאת נָעֳמִי׳ (רות א, יט) - שֶׁהָלְכָה מִמָּקוֹם זֶה, מְלֵאָה מִכָּל טוֹב, מְלֵאָה מִתּוֹרָה. עַמּוּד הֶעָנָן בָּרֹאשׁ בַּיּוֹם, וְעַמּוּד הָאֵשׁ בַּלַּיְלָה. וְנֵר מֵאִיר לְפָנֶיהָ. וְרוֹאִים לָהּ גַּן עֵדֶן, מְקוֹם שְׂכָרָם הַטּוֹב שֶׁל הַצַּדִּיקִים. וְרוֹאִים לָהּ גֵּיהִנֹּם, מְקוֹם עָנְשָׁם שֶׁל הָרְשָׁעִים, שֶׁנִּדּוֹנִים בּוֹ עַל חוֹבוֹתֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר ׳בְּהִלּוֹ נִרוֹ עֲלֵי רֹאשִׁי׳ (איוב כט, ג).
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: אמר רבי אלכסנדרי, בשעה שנפטר האדם מן העולם, הנשמה והנפש אזלין כחדא. שנאמר, (רות א׳:י״ט) ׳ותלכנה שתיהם עד בואנה בית לחם׳. ׳ויהי כבואנה בית לחם ותהם כל העיר עליהן ותאמרנה הזאת נעמי׳. דאזלת מאתר הדין, מלייא מכל טבא, מליא מן אורייתא. עמודא דעננא ברישא ביממא, ועמודא דאשתא בליליא. ושרגא נהיר קדמה. ויחמון לה גינתא דעדן, אתר אגריהון טב דצדיקייא. ויחמון לה גיהנם, אתר פורענתהון דרשיעיא. דנידונין ביה על חוביהון, שנאמר (איוב כ״ט:ג׳) ׳בהלו נרו עלי ראשי׳.
התרגום: אמר רבי אלכסנדרי, בשעה שנפטר האדם מן העולם, הנשמה והנפש הולכות יחד. שנאמר, ׳ותלכנה שתיהם עד בואנה בית לחם׳ (רות א, יט). ׳ויהי כבואנה בית לחם ותהם כל העיר עליהן ותאמרנה הזאת נעמי׳ (רות א, יט) - שהלכה ממקום זה, מלאה מכל טוב, מלאה מתורה. עמוד הענן בראש ביום, ועמוד האש בלילה. ונר מאיר לפניה. ורואים לה גן עדן, מקום שכרם הטוב של הצדיקים. ורואים לה גיהנם, מקום ענשם של הרשעים, שנדונים בו על חובותיהם, שנאמר ׳בהלו נרו עלי ראשי׳ (איוב כט, ג).