׳ותהם כל העיר עליהן׳ - צוחת התורה שיצאה מלאה מכל חירות העולם
זוהר חדש · מדרש רות בהמשכו - עלית הרוחות בשערי הרקיע וסוד שני הלוחות שברות ונעמי · מאמר 105 · פיסקה 21
לשון הזוהר
וַתֵּלַכְנָה שְׁתֵּיהֶן ׳עַד בּוֹאָנָה בֵּית לָחֶם׳ ׳וַתֵּהֹם כָּל הָעִיר עֲלֵיהֶן׳. כָּל, דָּא צַדִּיק. הָעִיר, דָּא צִיּוֹן, עִיר דָּוִד. ׳וַתֹּאמַרְנָה הֲזֹאת נָעֳמִי׳ - שֶׁבְּשַׁעֲתָא דְּאִתְיְהֵיבַת אוֹרַיְיתָא עַל טוּרָא דְסִינַי, כְּתִיב, (שמות כ׳:ט״ו) ׳וְכָל הָעָם רוֹאִים אֶת הַקּוֹלוֹת וְאֶת הַלַּפִּידִים׳. כְדֵין צָוְוחָא אוֹרַיְיתָא, וְאָמְרָה, ׳אַל תִּקְרֶאנָה לִי נָעֳמִי׳, ׳אֲנִי מְלֵאָה הָלַכְתִּי׳, מִכָּל חֵידוּ, וּמִכָּל טָבָאן, וְכָל חֵירוּ דְּעַלְמָא, אֲפִילּוּ מִשִׁעְבּוּד מַלְכֻיּוֹת. כְּדֵין אָמְרָה, ׳לָמָּה תִקְרֶאנָה לִי נָעֳמִי׳.
תרגום
׳וַתֵּלַכְנָה שְׁתֵּיהֶן עַד בּוֹאָנָה בֵּית לָחֶם וַתֵּהֹם כָּל הָעִיר עֲלֵיהֶן׳ (רות א, יט) - ׳כָּל׳ - זֶה צַדִּיק. ׳הָעִיר׳ - זוֹ צִיּוֹן, עִיר דָּוִד. ׳וַתֹּאמַרְנָה הֲזֹאת נָעֳמִי׳ - שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁנִּתְּנָה תּוֹרָה עַל הַר סִינַי, כָּתוּב, ׳וְכָל הָעָם רוֹאִים אֶת הַקּוֹלוֹת וְאֶת הַלַּפִּידִים׳ (שמות כ, טו). אָז צָעֲקָה הַתּוֹרָה, וְאָמְרָה, ׳אַל תִּקְרֶאנָה לִי נָעֳמִי׳ (רות א, כ) - ׳אֲנִי מְלֵאָה הָלַכְתִּי׳ (רות א, כא) - מִכָּל שִׂמְחָה, וּמִכָּל טוֹבוֹת, וְכָל חֵרוּת שֶׁל הָעוֹלָם, אֲפִלּוּ מִשִּׁעְבּוּד מַלְכֻיּוֹת. אָז אָמְרָה, ׳לָמָּה תִקְרֶאנָה לִי נָעֳמִי׳.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ותלכנה שתיהן ׳עד בואנה בית לחם׳ ׳ותהם כל העיר עליהן׳. כל, דא צדיק. העיר, דא ציון, עיר דוד. ׳ותאמרנה הזאת נעמי׳ - שבשעתא דאתיהיבת אורייתא על טורא דסיני, כתיב, (שמות כ׳:ט״ו) ׳וכל העם רואים את הקולות ואת הלפידים׳. כדין צווחא אורייתא, ואמרה, ׳אל תקראנה לי נעמי׳, ׳אני מלאה הלכתי׳, מכל חידו, ומכל טבאן, וכל חירו דעלמא, אפילו משעבוד מלכיות. כדין אמרה, ׳למה תקראנה לי נעמי׳.
התרגום: ׳ותלכנה שתיהן עד בואנה בית לחם ותהם כל העיר עליהן׳ (רות א, יט) - ׳כל׳ - זה צדיק. ׳העיר׳ - זו ציון, עיר דוד. ׳ותאמרנה הזאת נעמי׳ - שבשעה שנתנה תורה על הר סיני, כתוב, ׳וכל העם רואים את הקולות ואת הלפידים׳ (שמות כ, טו). אז צעקה התורה, ואמרה, ׳אל תקראנה לי נעמי׳ (רות א, כ) - ׳אני מלאה הלכתי׳ (רות א, כא) - מכל שמחה, ומכל טובות, וכל חרות של העולם, אפלו משעבוד מלכיות. אז אמרה, ׳למה תקראנה לי נעמי׳.
מן המפרשים
כתם פז: מן המקבילה בבראשית מאמר פח, ו (נב:) - התאמה חלקית וכל דא לשמור את דרך עץ החיים. הכתוב נדרש על אדם הראשון, שהשכינם הא"ל יתברך שם כדי שלא יכנס לגן עדן. ונדרש ג"כ על בני העולם, כי עשה האלהי"ם אלה הממונים על העונשים, ליסר בני אדם…
אור החמה: מן המקבילה בבראשית מאמר פח, ו (נב:) - התאמה חלקית ת"ח בקדמיתא מה כתיב וירא וגו' הנה שהיתה מעלתם גדולה קודם שחטאו אף אם לא נתקרבו להר סיני שפסקה זוהמתן שם. ממעלתם אחר שחטאו בעגל להורות שירדו יותר ממה שהיו קודם קרבתם להר סיני:
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: