ממלכת הזוהר › זוהר › זוהר חדש › מאמר 105: מדרש רות בהמשכו - עלית הרוחות בשערי הרקיע וסוד שני הלוחות שברות ונעמי › פיסקה 19

לוחות י"ה ומכתב ו"ה - ׳חרות על הלוחות׳ חירות ממלאך המות ומשעבוד מלכיות

זוהר חדש · מדרש רות בהמשכו - עלית הרוחות בשערי הרקיע וסוד שני הלוחות שברות ונעמי · מאמר 105 · פיסקה 19

לשון הזוהר

דְּקוֹהֶם שֶׁעָשׂוּ יִשְׂרָאֵל הָעֵגֶל, וּבָעֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֵיהַב תְּרֵין תּוֹרוֹת, שֶׁבִּכְתַב וְשֶׁבְּעַל פֶּה אִלֵּין, עַל יְדָא דְמשֶׁה לְיִשְׂרָאֵל, ׳וְהַלּוּחוֹת מַעֲשֵׂה אֱלֹהִים הֵמָּה וְגו'׳. וְהַלּוּחוֹת הָיוּ בְּדוּגְמָא ו"ה לוּחוֹת. ו"ה מִכְתָּב, מִכְתָּב דִּכְתִיב, דָּא הוּא ו"ה. לוּחוֹת י"ה. ׳מַעֲשֵׂה אֱלֹהִים הֵמָּה׳ - דָּא בִּינָה עִילָּאָה. ו"ה, אִינוּן תְּרֵין דְּרוֹעִין. ו"ה מִכְתָּב, אִינוּן יַעֲקֹב וְרָחֵל, שֶׁנִּקְרְאוּ שֶׁמֶשׁ וְיָרֵחַ, וְנִקְרְאוּ שְׁנֵי שָׁדַיִם, וְנִקְרְאוּ חַד. וְעַל דָּא אֲמַר, ו"ה מִכְתָּב ׳מִכְתַּב אֱלֹהִים הוּא׳. ׳חָרוּת עַל הַלּוּחוֹת׳, אַל תִּקְרֵי חָרוּת, אֶלָא חֵירוּת, חֵירוּת מִמַּלְאַךְ הַמָּוֶת, וּמִשִׁיעְבּוּד מַלְכֻיּוֹת, וְכָל מַרְעִין בִּישִׁין דְּעָלְמָא.

תרגום

שֶׁקֹּדֶם שֶׁעָשׂוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הָעֵגֶל, רָצָה הקב"ה לָתֵת שְׁתֵּי תוֹרוֹת, שֶׁבִּכְתָב וְשֶׁבְּעַל פֶּה אֵלּוּ, עַל יְדֵי מֹשֶׁה לְיִשְׂרָאֵל, ׳וְהַלּוּחוֹת מַעֲשֵׂה אֱלֹהִים הֵמָּה (שמות לב, טז)׳ וְגוֹ׳. - וְהַלּוּחוֹת הָיוּ כְּדֻגְמַת ו"ה לוּחוֹת. ו"ה מִכְתָּב, מִכְתָּב שֶׁכָּתוּב, זֶה הוּא ו"ה. לוּחוֹת י"ה. ׳מַעֲשֵׂה אֱלֹהִים הֵמָּה (שמות לב, טז)׳ - זוֹ בִּינָה עֶלְיוֹנָה. ו"ה, הֵם שְׁנֵי הַזְּרוֹעוֹת. ו"ה מִכְתָּב, הֵם יַעֲקֹב וְרָחֵל, שֶׁנִּקְרְאוּ שֶׁמֶשׁ וְיָרֵחַ, וְנִקְרְאוּ שְׁנֵי שָׁדַיִם, וְנִקְרְאוּ אֶחָד. וְעַל זֶה נֶאֱמַר, ו"ה מִכְתָּב ׳מִכְתַּב אֱלֹהִים הוּא. חָרוּת עַל הַלּוּחוֹת׳ - אַל תִּקְרָא חָרוּת, אֶלָּא חֵרוּת, חֵרוּת מִמַּלְאַךְ הַמָּוֶת, וּמִשִּׁעְבּוּד מַלְכֻיּוֹת, וְכָל הַנְּגָעִים הָרָעִים שֶׁל הָעוֹלָם.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: דקוהם שעשו ישראל העגל, ובעי הקדוש ברוך הוא למיהב תרין תורות, שבכתב ושבעל פה אלין, על ידא דמשה לישראל, ׳והלוחות מעשה אלהים המה וגו'׳. והלוחות היו בדוגמא ו"ה לוחות. ו"ה מכתב, מכתב דכתיב, דא הוא ו"ה. לוחות י"ה. ׳מעשה אלהים המה׳ - דא בינה עילאה. ו"ה, אינון תרין דרועין. ו"ה מכתב, אינון יעקב ורחל, שנקראו שמש וירח, ונקראו שני שדים, ונקראו חד. ועל דא אמר, ו"ה מכתב ׳מכתב אלהים הוא׳. ׳חרות על הלוחות׳, אל תקרי חרות, אלא חירות, חירות ממלאך המות, ומשיעבוד מלכיות, וכל מרעין בישין דעלמא.

התרגום: שקדם שעשו ישראל את העגל, רצה הקב"ה לתת שתי תורות, שבכתב ושבעל פה אלו, על ידי משה לישראל, ׳והלוחות מעשה אלהים המה (שמות לב, טז)׳ וגו׳. - והלוחות היו כדגמת ו"ה לוחות. ו"ה מכתב, מכתב שכתוב, זה הוא ו"ה. לוחות י"ה. ׳מעשה אלהים המה (שמות לב, טז)׳ - זו בינה עליונה. ו"ה, הם שני הזרועות. ו"ה מכתב, הם יעקב ורחל, שנקראו שמש וירח, ונקראו שני שדים, ונקראו אחד. ועל זה נאמר, ו"ה מכתב ׳מכתב אלהים הוא. חרות על הלוחות׳ - אל תקרא חרות, אלא חרות, חרות ממלאך המות, ומשעבוד מלכיות, וכל הנגעים הרעים של העולם.

לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: