׳ואשה אחת מנשי בני הנביאים׳ - אשת עובדיהו ושאין מוקדם ומאוחר בהכרת אלישע
זוהר חדש · מדרש רות בהמשכו - דביקות הגר ועבודת הכהן ומדרגות נפש רוח ונשמה · מאמר 104 · פיסקה 15
לשון הזוהר
רַבִּי אֲלֶכְּסַנְדְּרִי פָּתַח, (מלכים ב ד׳:א׳) ׳וְאִשָּׁה אַחַת מִנְּשֵׁי בְנֵי הַנְּבִיאִים צָעֲקָה אֶל אֱלִישָׁע וְגו'׳. תַּמָּן תָּנִינָן, דָּא אֵשֶׁת עוֹבַדְיָהוּ. וּמְמוּנֶּה הָיָה עַל בֵּית אַחְאָב מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל. וּבְשָׁעָה שֶׁהָלַךְ עוֹבַדְיָהוּ אֵצֶל אֵלִיָּהוּ, הִכִּיר בּוֹ אֱלִישָׁע. וְאִי תֵימָא, אֱלִישָׁע לֹא שִׁמֵּשׁ לְפָנָיו עֲדַיִין. כְּבָר הָיָה מְשַׁמֵּשׁ. וְאֵין מוּקְדָם וּמְאוּחָר. וְעַל כֵּן כְּתִיב, ׳וְאַתָּה יָדַעְתָּ כִּי עַבְדְּךָ הָיָה יָרֵא אֶת ה'׳, דְּוַדַּאי הִכִּיר בּוֹ אֱלִישָׁע מֵאוֹתָהּ שָׁעָה.
תרגום
רַבִּי אֲלֶכְּסַנְדְּרִי פָּתַח, ׳וְאִשָּׁה אַחַת מִנְּשֵׁי בְנֵי הַנְּבִיאִים צָעֲקָה אֶל אֱלִישָׁע וְגוֹ'׳ (מלכים ב ד, א). שָׁם שָׁנִינוּ, זוֹ אֵשֶׁת עוֹבַדְיָהוּ. וּמְמֻנֶּה הָיָה עַל בֵּית אַחְאָב מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל. וּבְשָׁעָה שֶׁהָלַךְ עוֹבַדְיָהוּ אֵצֶל אֵלִיָּהוּ, הִכִּיר בּוֹ אֱלִישָׁע. וְאִם תֹּאמַר, אֱלִישָׁע לֹא שִׁמֵּשׁ לְפָנָיו עֲדַיִין - כְּבָר הָיָה מְשַׁמֵּשׁ, וְאֵין מֻקְדָּם וּמְאֻחָר. וְעַל כֵּן כָּתוּב, ׳וְאַתָּה יָדַעְתָּ כִּי עַבְדְּךָ הָיָה יָרֵא אֶת ה'׳ ' - שֶׁוַּדַּאי הִכִּיר בּוֹ אֱלִישָׁע מֵאוֹתָהּ שָׁעָה.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: רבי אלכסנדרי פתח, (מלכים ב ד׳:א׳) ׳ואשה אחת מנשי בני הנביאים צעקה אל אלישע וגו'׳. תמן תנינן, דא אשת עובדיהו. וממונה היה על בית אחאב מלך ישראל. ובשעה שהלך עובדיהו אצל אליהו, הכיר בו אלישע. ואי תימא, אלישע לא שמש לפניו עדיין. כבר היה משמש. ואין מוקדם ומאוחר. ועל כן כתיב, ׳ואתה ידעת כי עבדך היה ירא את ה'׳, דודאי הכיר בו אלישע מאותה שעה.
התרגום: רבי אלכסנדרי פתח, ׳ואשה אחת מנשי בני הנביאים צעקה אל אלישע וגו'׳ (מלכים ב ד, א). שם שנינו, זו אשת עובדיהו. וממנה היה על בית אחאב מלך ישראל. ובשעה שהלך עובדיהו אצל אליהו, הכיר בו אלישע. ואם תאמר, אלישע לא שמש לפניו עדיין - כבר היה משמש, ואין מקדם ומאחר. ועל כן כתוב, ׳ואתה ידעת כי עבדך היה ירא את ה'׳ ' - שודאי הכיר בו אלישע מאותה שעה.