׳עושה מלאכיו רוחות׳ - מלאכי רוח ואש הנותנים זה לזה מפני השלום שביניהם
זוהר חדש · מדרש רות בהמשכו - שרש הכשפים בנפילים ובנשים ודין נב על זרע דוד · מאמר 103 · פיסקה 4
לשון הזוהר
רַבִּי קִיסְמָא בַּר רַבִּי יַנַּאי פָּתַח, (תהילים ק״ד:ד׳) ׳עוֹשֶׂה מַלְאָכָיו רוּחוֹת מְשָׁרְתָיו אֵשׁ לוֹהֵט׳. אִית מַלְאָכִין דְּאִינוּן מֵרוּחַ, וְאִית מַלְאָכִין דְּאִינוּן מֵאֶשָּׁא, דָּא יָהֵיב מִדִּילֵיהּ לְחַבְרֵיהּ, בְּגִין דְּאִית שְׁלָמָא בֵּינַיְיהוּ. וְעַל דָּא, אִינוּן דְּנָחֲתִין, מִתְּרֵי יְסוֹדֵי אִילֵין נָחֲתִין. כַּד נָחֲתֵי מִתְלַבְּשִׁין יַתִּיר בַּאֲוִירָא דְּהַאי עָלְמָא, וְאִתְגְּלִימוּ.
תרגום
רַבִּי קִסְמָא בַּר רַבִּי יַנַּאי פָּתַח, (תהילים ק״ד:ד׳) ׳עוֹשֶׂה מַלְאָכָיו רוּחוֹת מְשָׁרְתָיו אֵשׁ לוֹהֵט׳ (תהלים קד, ד) - יֵשׁ מַלְאָכִים שֶׁהֵם מֵרוּחַ, וְיֵשׁ מַלְאָכִים שֶׁהֵם מֵאֵשׁ, זֶה נוֹתֵן מִשֶּׁלּוֹ לַחֲבֵרוֹ, מִשּׁוּם שֶׁיֵּשׁ שָׁלוֹם בֵּינֵיהֶם. וְעַל זֶה, אוֹתָם הַיּוֹרְדִים, מִשְּׁנֵי יְסוֹדוֹת אֵלֶּה יוֹרְדִים. כְּשֶׁיּוֹרְדִים מִתְלַבְּשִׁים יוֹתֵר בַּאֲוִיר הָעוֹלָם הַזֶּה, וְנִגְלָמִים.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: רבי קיסמא בר רבי ינאי פתח, (תהילים ק״ד:ד׳) ׳עושה מלאכיו רוחות משרתיו אש לוהט׳. אית מלאכין דאינון מרוח, ואית מלאכין דאינון מאשא, דא יהיב מדיליה לחבריה, בגין דאית שלמא בינייהו. ועל דא, אינון דנחתין, מתרי יסודי אילין נחתין. כד נחתי מתלבשין יתיר באוירא דהאי עלמא, ואתגלימו.
התרגום: רבי קסמא בר רבי ינאי פתח, (תהילים ק״ד:ד׳) ׳עושה מלאכיו רוחות משרתיו אש לוהט׳ (תהלים קד, ד) - יש מלאכים שהם מרוח, ויש מלאכים שהם מאש, זה נותן משלו לחברו, משום שיש שלום ביניהם. ועל זה, אותם היורדים, משני יסודות אלה יורדים. כשיורדים מתלבשים יותר באויר העולם הזה, ונגלמים.