׳בדבר בלעם׳ ולא בעצתו - מלות שבפה להשלים כשפי המואביות ורות שכשרה היתה
זוהר חדש · מדרש רות בהמשכו - שרש הכשפים בנפילים ובנשים ודין נב על זרע דוד · מאמר 103 · פיסקה 19
לשון הזוהר
בַּחֲרָשֵׁיהוֹן דִּנְשַׁיָּא. מִנָּלָן, דִּכְתִיב, ׳הֵן הֵנָּה הָיוּ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל בִּדְבַר בִּלְעָם׳ (שם לא). בַּעֲצַת בִּלְעָם לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא בִּדְבַר בִּלְעָם. אוֹלֵיף לוֹן מִילִין בְּפוּמָא. דְּהָא חֳרָשִׁין וְקוֹסְמִין, לָא הֲווֹ בְּעַלְמָא כַּוָּתַיְיהוּ, אֲבָל מִילִין בְּפוּמָא לְאַשְׁלָמָא חֳרָשַׁיְיהוּ לָא הֲווֹ יָדְעֵי. וְעַל דָּא, בִּדְבַר בִּלְעָם עֲבָדוּ, וְאַשְׁלֵים חֳרָשַׁיְיהוּ, וְיָכֵיל לְהוֹ. רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר, כְּשֵׁירָה הָיְתָה רוּת.
תרגום
בְּכִשְׁפֵיהֶן שֶׁל הַנָּשִׁים. מִנַּיִן לָנוּ, שֶׁכָּתוּב, ׳הֵן הֵנָּה הָיוּ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל בִּדְבַר בִּלְעָם׳ (שם לא) - ׳בַּעֲצַת בִּלְעָם׳ לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא ׳בִּדְבַר בִּלְעָם׳. לִמֵּד אוֹתָן דְּבָרִים בַּפֶּה. שֶׁהֲרֵי בִּכְשָׁפִים וּקְסָמִים, לֹא הָיוּ בָּעוֹלָם כְּמוֹתָן, אֲבָל דְּבָרִים בַּפֶּה לְהַשְׁלִים כְּשָׁפֵיהֶן לֹא הָיוּ יוֹדְעוֹת. וְעַל זֶה, בִּדְבַר בִּלְעָם עָשׂוּ, וְהִשְׁלִים כְּשָׁפֵיהֶן, וְיָכוֹל לָהֶן. רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר, כְּשֵׁרָה הָיְתָה רוּת.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: בחרשיהון דנשיא. מנלן, דכתיב, ׳הן הנה היו לבני ישראל בדבר בלעם׳ (שם לא). בעצת בלעם לא נאמר, אלא בדבר בלעם. אוליף לון מילין בפומא. דהא חרשין וקוסמין, לא הוו בעלמא כותייהו, אבל מילין בפומא לאשלמא חרשייהו לא הוו ידעי. ועל דא, בדבר בלעם עבדו, ואשלים חרשייהו, ויכיל להו. רבי יוחנן אמר, כשירה היתה רות.
התרגום: בכשפיהן של הנשים. מנין לנו, שכתוב, ׳הן הנה היו לבני ישראל בדבר בלעם׳ (שם לא) - ׳בעצת בלעם׳ לא נאמר, אלא ׳בדבר בלעם׳. למד אותן דברים בפה. שהרי בכשפים וקסמים, לא היו בעולם כמותן, אבל דברים בפה להשלים כשפיהן לא היו יודעות. ועל זה, בדבר בלעם עשו, והשלים כשפיהן, ויכול להן. רבי יוחנן אמר, כשרה היתה רות.