ענש מחלון וכליון על נשים מואביות - שאין כמותן בנחש ובכשוף להצמיד לבעל פעור
זוהר חדש · מדרש רות בהמשכו - שרש הכשפים בנפילים ובנשים ודין נב על זרע דוד · מאמר 103 · פיסקה 18
לשון הזוהר
בֹּא וּרְאֵה, עֶשֶׂר שָׁנִים הָיְתָה נָעֳמִי בִּשְׂדֵה מוֹאָב, לַסּוֹף, כִּי שָׁמְעָה בִּשְׂדֵי מוֹאָב כו'. מִפְּנֵי מָה נֶעֶנְשׁוּ מַחְלוֹן וְכִלְיוֹן. מִפְנֵי שֶׁנָּשְׂאוּ נָשִׁים מוֹאָבִיּוֹת. אֵין לְךָ בָּעוֹלָם, נָשִׁים מִתְעַסְּקוֹת בְּנַחַשׁ וּבְכִישּׁוּף, כְּמוֹ מוֹאָבִיּוֹת. מִמַּאי, דִּכְתִיב, ׳וַיֹּאכַל הָעָם וַיִּשְׁתַּחֲווּ לֵאלֹהֵיהֶן׳ (במדבר כה, ב). כֵּיוָן דַּהֲווֹ אָכְלֵי מִידֵי בַּחֲרָשַׁיְיהוּ, מִיָּד הֲווֹ סָגְדִין לְטַעֲוַותְהוֹן, (שם) ׳וַיִּצָּמֶד יִשְׂרָאֵל לְבַעַל פְּעוֹר׳. רַבִּי חִיָּיא אָמַר, כְּהַנֵּי צְמִידִין תַּכְשִׁיטִין, הָכֵי הֲווֹ מִתְחַבְּרִים ׳בְּבַעַל פְּעוֹר׳.
תרגום
בֹּא וּרְאֵה, עֶשֶׂר שָׁנִים הָיְתָה נָעֳמִי בִּשְׂדֵה מוֹאָב, לַסּוֹף, כִּי שָׁמְעָה בִּשְׂדֵי מוֹאָב וְכוּ'. מִפְּנֵי מָה נֶעֶנְשׁוּ מַחְלוֹן וְכִלְיוֹן. מִפְּנֵי שֶׁנָּשְׂאוּ נָשִׁים מוֹאֲבִיּוֹת. אֵין לְךָ בָּעוֹלָם, נָשִׁים מִתְעַסְּקוֹת בְּנַחַשׁ וּבְכִשּׁוּף, כְּמוֹ מוֹאֲבִיּוֹת. מִנַּיִן, שֶׁכָּתוּב, ׳וַיֹּאכַל הָעָם וַיִּשְׁתַּחֲווּ לֵאלֹהֵיהֶן׳ (במדבר כה, ב) - כֵּיוָן שֶׁהָיוּ אוֹכְלִים דָּבָר בִּכְשָׁפֵיהֶן, מִיָּד הָיוּ סוֹגְדִים לְטָעוּתָם, (שם) ׳וַיִּצָּמֶד יִשְׂרָאֵל לְבַעַל פְּעוֹר׳ - רַבִּי חִיָּיא אָמַר, כְּמוֹ אֵלֶּה הַצְּמִידִים וְהַתַּכְשִׁיטִים, כָּךְ הָיוּ מִתְחַבְּרִים ׳בְּבַעַל פְּעוֹר׳.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: בא וראה, עשר שנים היתה נעמי בשדה מואב, לסוף, כי שמעה בשדי מואב כו'. מפני מה נענשו מחלון וכליון. מפני שנשאו נשים מואביות. אין לך בעולם, נשים מתעסקות בנחש ובכישוף, כמו מואביות. ממאי, דכתיב, ׳ויאכל העם וישתחוו לאלהיהן׳ (במדבר כה, ב). כיון דהוו אכלי מידי בחרשייהו, מיד הוו סגדין לטעוותהון, (שם) ׳ויצמד ישראל לבעל פעור׳. רבי חייא אמר, כהני צמידין תכשיטין, הכי הוו מתחברים ׳בבעל פעור׳.
התרגום: בא וראה, עשר שנים היתה נעמי בשדה מואב, לסוף, כי שמעה בשדי מואב וכו'. מפני מה נענשו מחלון וכליון. מפני שנשאו נשים מואביות. אין לך בעולם, נשים מתעסקות בנחש ובכשוף, כמו מואביות. מנין, שכתוב, ׳ויאכל העם וישתחוו לאלהיהן׳ (במדבר כה, ב) - כיון שהיו אוכלים דבר בכשפיהן, מיד היו סוגדים לטעותם, (שם) ׳ויצמד ישראל לבעל פעור׳ - רבי חייא אמר, כמו אלה הצמידים והתכשיטים, כך היו מתחברים ׳בבעל פעור׳.