כסא רבי יוחנן ושנים עשר החברים - וכרוז שבח המעבירים על מדותיהם
זוהר חדש · מדרש רות בהמשכו - הדין שלמעלה ודרשות ׳עיר קטנה׳ ותקון נרו של דוד · מאמר 102 · פיסקה 3
לשון הזוהר
אֲמַר לֵיהּ לְר"י, אַתְקֵין מִילָךְ, וְזִיל לְכוּרְסָךְ דְּאַתְקִינוּ לָךְ, דְּהָא תְּרֵיסַר מִן חַבְרַיָיא יֵיתוּן בְּגִינָךְ. וַאֲנָא חָמִינָא, מַה דְּלָא יָהֲבוּ לִי רְשׁוּ לְגַלָּאָה. וְחָמֵינָא מֵאִינוּן חַבְרַיָיא, דְּאִתְקַיִּים תַּלְמוּדַיְיהוּ בִּידַיְיהוּ. וַחֲמִית בְּהַהוּא אֲתַר דְּמַלְכָּא מְשִׁיחָא תַּמָּן. וְשָׁמַעְנָא כָּרוֹזָא כָּרֵיז בְּכָל יוֹמָא, זַכָּאִין אִינוּן חַבְרַיָיא דְּמִשְׁתַּדְּלֵי בְּאוֹרַיְיתָא, וְאִינוּן דִּמְזַכְּאִין לָהּ לְאָחֳרָנִין, וְאִינוּן דְּמַעֲבִירִין עַל מִדּוֹתַיְיהוּ.
תרגום
אָמַר לוֹ לְרַבִּי יוֹחָנָן, הָכֵן דְּבָרֶיךָ, וְלֵךְ לְכִסְאֲךָ שֶׁהֵכִינוּ לְךָ, שֶׁהֲרֵי שְׁנֵים עָשָׂר מִן הַחֲבֵרִים יָבוֹאוּ בִּשְׁבִילְךָ. וַאֲנִי רָאִיתִי, מַה שֶּׁלֹּא נָתְנוּ לִי רְשׁוּת לְגַלּוֹת. וְרָאִיתִי מֵאוֹתָם הַחֲבֵרִים, שֶׁנִּתְקַיֵּם תַּלְמוּדָם בְּיָדָם. וְרָאִיתִי בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם שֶׁמֶּלֶךְ הַמָּשִׁיחַ שָׁם. וְשָׁמַעְתִּי כָּרוֹז מַכְרִיז בְּכָל יוֹם, אַשְׁרֵי הֵם הַחֲבֵרִים הַמִּשְׁתַּדְּלִים בַּתּוֹרָה, וְאוֹתָם הַמְזַכִּים בָּהּ אֲחֵרִים, וְאוֹתָם הַמַּעֲבִירִים עַל מִדּוֹתֵיהֶם.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: אמר ליה לר"י, אתקין מילך, וזיל לכורסך דאתקינו לך, דהא תריסר מן חברייא ייתון בגינך. ואנא חמינא, מה דלא יהבו לי רשו לגלאה. וחמינא מאינון חברייא, דאתקיים תלמודייהו בידייהו. וחמית בההוא אתר דמלכא משיחא תמן. ושמענא כרוזא כריז בכל יומא, זכאין אינון חברייא דמשתדלי באורייתא, ואינון דמזכאין לה לאחרנין, ואינון דמעבירין על מדותייהו.
התרגום: אמר לו לרבי יוחנן, הכן דבריך, ולך לכסאך שהכינו לך, שהרי שנים עשר מן החברים יבואו בשבילך. ואני ראיתי, מה שלא נתנו לי רשות לגלות. וראיתי מאותם החברים, שנתקים תלמודם בידם. וראיתי באותו המקום שמלך המשיח שם. ושמעתי כרוז מכריז בכל יום, אשרי הם החברים המשתדלים בתורה, ואותם המזכים בה אחרים, ואותם המעבירים על מדותיהם.