׳זרח בחשך אור לישרים׳ - החשך מלאך המות ואור התורה שהאיר לצדיק
זוהר חדש · מדרש רות בהמשכו - הדין שלמעלה ודרשות ׳עיר קטנה׳ ותקון נרו של דוד · מאמר 102 · פיסקה 11
לשון הזוהר
קָרָא עֲלֵיהּ ר' יוֹחָנָן, (תהילים קי״ב:ד׳) ׳זָרַח בַּחשֶׁךְ אוֹר לַיְשָׁרִים חַנּוּן וְרַחוּם וְצַדִּיק׳. זָרַח בַּחשֶׁךְ, מַהוּ חוֹשֶׁךְ. דָּא מַלְאַךְ הַמָּוֶת, דְּאַחְשֵׁיךְ אַנְפֵי עָלְמָא. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, ׳וְחוֹשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְהוֹם׳. וְאַנְהֵיר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְצַדִּיק דָּא, רַבִּי כְּרוּסְפְּדָאי, נְהִירוּ דְּאוֹרַיְיתָא. וּמַאן עֲבַד דָּא. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, דְּאִיקְרֵי ׳חַנּוּן וְרַחוּם וְצַדִּיק׳.
תרגום
קָרָא עָלָיו רַבִּי יוֹחָנָן, (תהילים קי״ב:ד׳) ׳זָרַח בַּחשֶׁךְ אוֹר לַיְשָׁרִים חַנּוּן וְרַחוּם וְצַדִּיק׳ - זָרַח בַּחֹשֶׁךְ, מַהוּ חֹשֶׁךְ. זֶה מַלְאַךְ הַמָּוֶת, שֶׁמַּחְשִׁיךְ פְּנֵי הָעוֹלָם. כְּמוֹ שֶׁאַתָּה אוֹמֵר, ׳וְחֹשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְהוֹם׳ - וְהֵאִיר הקב"ה לְצַדִּיק זֶה, רַבִּי כְּרוּסְפְּדָאי, אוֹרַת הַתּוֹרָה. וּמִי עָשָׂה זֹאת. הקב"ה, שֶׁנִּקְרָא ׳חַנּוּן וְרַחוּם וְצַדִּיק׳.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: קרא עליה ר' יוחנן, (תהילים קי״ב:ד׳) ׳זרח בחשך אור לישרים חנון ורחום וצדיק׳. זרח בחשך, מהו חושך. דא מלאך המות, דאחשיך אנפי עלמא. כמה דאת אמר, ׳וחושך על פני תהום׳. ואנהיר הקדוש ברוך הוא לצדיק דא, רבי כרוספדאי, נהירו דאורייתא. ומאן עבד דא. הקדוש ברוך הוא, דאיקרי ׳חנון ורחום וצדיק׳.
התרגום: קרא עליו רבי יוחנן, (תהילים קי״ב:ד׳) ׳זרח בחשך אור לישרים חנון ורחום וצדיק׳ - זרח בחשך, מהו חשך. זה מלאך המות, שמחשיך פני העולם. כמו שאתה אומר, ׳וחשך על פני תהום׳ - והאיר הקב"ה לצדיק זה, רבי כרוספדאי, אורת התורה. ומי עשה זאת. הקב"ה, שנקרא ׳חנון ורחום וצדיק׳.