ממלכת הזוהר › זוהר › זוהר חדש › מאמר 101: מדרש רות בהמשכו - מדורי גיהנם ותשובת אדם הראשון ומעלת הדמעה שבתשובה › פיסקה 21

תפלה שועה ודמעה שבפסוק אחד - ׳אל דמעתי אל תחרש׳ שהדמעה יתרה מכלן

זוהר חדש · מדרש רות בהמשכו - מדורי גיהנם ותשובת אדם הראשון ומעלת הדמעה שבתשובה · מאמר 101 · פיסקה 21

לשון הזוהר

לֵית לָךְ בְּכָל עָלְמָא, דְּקַיְימֵי קַמֵּיהּ, אֶלָּא תְּשׁוּבָה וּצְלוֹתָא דְּבַר נָשׁ. וְאָמַר רַבִּי יְהוּדָה, תְּלַת זִינֵי תְּשׁוּבָה הָכָא בְּהַאי קְרָא. תְּפִלָּה. שַׁוְּעָה. דִּמְעָה. וְכָלְהוֹ בְּהַאי קְרָא כְּתִיבֵי, כ (תהילים ל״ט:י״ג) ׳שִׁמְעָה תְּפִלָּתִי ה' וְשַׁוְעָתִי הַאֲזִינָה אֶל דִּמְעָתִי אַל תֶּחֱרָשׁ׳. כָלְהוֹ תְּלָתָא חֲשִׁיבֵי לִפְנֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וּמִכּוּלְהוֹ לָא חָשֵׁיב מִנַּיְיהוּ, בַּר דִּמְעָה. דְּהָא בְּדִמְעִין אָזְלָא לִבָּא וּרְעוּתָא וְכָל גּוּפָא. תְּלֵיסַר תַּרְעִין עָאלִין קַמֵּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. תְּפִלָּה, דִּכְתִיב בֵּיהּ שְׁמִיעָה, דִּכְתִיב ׳שִׁמְעָה תְּפִלָּתִי ה׳ '. שַׁוְּעָה, דִּכְתִיב ׳וְשַׁוְּעָתִי הַאֲזִינָה׳. דִּמְעָה, לָאו כְּהַנֵּי, אֶלָּא יַתִּיר מִכּוֹלָּא, דִּכְתִיב ׳אֶל דִּמְעָתִי אַל תֶּחֱרָשׁ׳.

תרגום

אֵין לְךָ בְּכָל הָעוֹלָם, שֶׁעוֹמְדִים לְפָנָיו, אֶלָּא תְּשׁוּבָה וּתְפִלַּת הָאָדָם. וְאָמַר רַבִּי יְהוּדָה, שְׁלֹשָׁה מִינֵי תְּשׁוּבָה כָּאן בְּפָסוּק זֶה. תְּפִלָּה. שַׁוְעָה. דִּמְעָה. וְכֻלָּן בְּפָסוּק זֶה כְּתוּבוֹת, (תהילים ל״ט:י״ג) ׳שִׁמְעָה תְּפִלָּתִי ה' וְשַׁוְעָתִי הַאֲזִינָה אֶל דִּמְעָתִי אַל תֶּחֱרָשׁ׳ (תהלים לט, יג). כֻּלָּם שְׁלָשְׁתָּם חֲשׁוּבִים לִפְנֵי הקב"ה, וּמִכֻּלָּם לֹא חָשׁוּב מֵהֶם, זוּלַת הַדִּמְעָה. שֶׁהֲרֵי בְּדִמְעוֹת הוֹלֵךְ הַלֵּב וְהָרָצוֹן וְכָל הַגּוּף. שְׁלֹשָׁה עָשָׂר שְׁעָרִים נִכְנָסִים לִפְנֵי הקב"ה. תְּפִלָּה, שֶׁכָּתוּב בָּהּ שְׁמִיעָה, שֶׁכָּתוּב ׳שִׁמְעָה תְּפִלָּתִי ה'׳ (תהלים לט, יג). שַׁוְעָה, שֶׁכָּתוּב ׳וְשַׁוְעָתִי הַאֲזִינָה׳. דִּמְעָה, אֵינָהּ כְּאֵלֶּה, אֶלָּא יוֹתֵר מִן הַכֹּל, שֶׁכָּתוּב ׳אֶל דִּמְעָתִי אַל תֶּחֱרָשׁ׳.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: לית לך בכל עלמא, דקיימי קמיה, אלא תשובה וצלותא דבר נש. ואמר רבי יהודה, תלת זיני תשובה הכא בהאי קרא. תפלה. שועה. דמעה. וכלהו בהאי קרא כתיבי, כ (תהילים ל״ט:י״ג) ׳שמעה תפלתי ה' ושועתי האזינה אל דמעתי אל תחרש׳. כלהו תלתא חשיבי לפני קודשא בריך הוא, ומכולהו לא חשיב מנייהו, בר דמעה. דהא בדמעין אזלא לבא ורעותא וכל גופא. תליסר תרעין עאלין קמי הקדוש ברוך הוא. תפלה, דכתיב ביה שמיעה, דכתיב ׳שמעה תפלתי ה׳ '. שועה, דכתיב ׳ושועתי האזינה׳. דמעה, לאו כהני, אלא יתיר מכולא, דכתיב ׳אל דמעתי אל תחרש׳.

התרגום: אין לך בכל העולם, שעומדים לפניו, אלא תשובה ותפלת האדם. ואמר רבי יהודה, שלשה מיני תשובה כאן בפסוק זה. תפלה. שועה. דמעה. וכלן בפסוק זה כתובות, (תהילים ל״ט:י״ג) ׳שמעה תפלתי ה' ושועתי האזינה אל דמעתי אל תחרש׳ (תהלים לט, יג). כלם שלשתם חשובים לפני הקב"ה, ומכלם לא חשוב מהם, זולת הדמעה. שהרי בדמעות הולך הלב והרצון וכל הגוף. שלשה עשר שערים נכנסים לפני הקב"ה. תפלה, שכתוב בה שמיעה, שכתוב ׳שמעה תפלתי ה'׳ (תהלים לט, יג). שועה, שכתוב ׳ושועתי האזינה׳. דמעה, אינה כאלה, אלא יותר מן הכל, שכתוב ׳אל דמעתי אל תחרש׳.

לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: