העלם השם המיוחד ממעשה בראשית - שלא יזכר אלא על דבר קים
זוהר חדש · מדרש הנעלם בראשית בהמשכו - ׳יהי רקיע׳ הבדלת המים והפרגוד שעל ראשי החיה · מאמר 10 · פיסקה 7
לשון הזוהר
אָמְרוּ לֵיהּ, חִיָּיא בְּרִי, לָמָּה לֹא נִזְכַּר שֵׁם הַמְיוּחָד בְּמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, אָמַר לוֹן, אֵין נָאֶה לְמֶלֶךְ הַכָּבוֹד לְהַזְכִּיר שְׁמוֹ עַל הַמֵּתִים, וְעַל דָּבָר הַנֶּאֱבָד. כְּדֵי שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ, כְּשֵׁם שֶׁכָּל הַבְּרִיּוֹת שֶׁבְּרָאָם הֵם כָּלִים וְנֶאֱבָדִים, כָּךְ שְׁמוֹ חַס וְשָׁלוֹם. וְלֹא הִזְכִּיר שְׁמוֹ הַמְיוּחָד, עַד שֶׁנִּבְרְאוּ כָּל הַבְּרִיּוֹת שֶׁהֵם כָּלִים וְנֶאֱבָדִים. וּלְאַחַר כֵּן, הִזְכִּיר שְׁמוֹ עַל דָּבָר שֶׁהוּא קַיָּים לְעוֹלָם וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ב׳:ד׳-ה׳) ׳בְּיוֹם עֲשׂוֹת ה' אֱלֹהִים אֶרֶץ וְשָׁמָיִם׳. וּמִשְּׁאָר כָּל הַבְּרִיּוֹת שֶׁבָּרָא לֹא הִזְכִּיר בְּכָאן, אֶלָּא דָּבָר הַקַּיָּים, וְלֹא נֶאֱמַר ׳בְּיוֹם עֲשׂוֹת ה' אֱלֹהִים, אֶרֶץ וְשָׁמָיִם׳ אָדָם וְחַיּוֹת וּבְהֵמוֹת וְעוֹפוֹת, שֶׁהֵם דְּבָרִים כָּלִים, אֶלָּא דָּבָר הָעוֹמֵד לְעוֹלָם, וְהֵם ׳אֶרֶץ וְשָׁמָיִם׳.
תרגום
אָמְרוּ לוֹ, חִיָּיא בְּנִי, לָמָּה לֹא נִזְכַּר שֵׁם הַמְיֻחָד בְּמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית? אָמַר לָהֶם, אֵין נָאֶה לְמֶלֶךְ הַכָּבוֹד לְהַזְכִּיר שְׁמוֹ עַל הַמֵּתִים, וְעַל דָּבָר הַנֶּאֱבָד, כְּדֵי שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ, כְּשֵׁם שֶׁכָּל הַבְּרִיּוֹת שֶׁבְּרָאָם הֵם כָּלִים וְנֶאֱבָדִים, כָּךְ שְׁמוֹ חַס וְשָׁלוֹם. וְלֹא הִזְכִּיר שְׁמוֹ הַמְיֻחָד, עַד שֶׁנִּבְרְאוּ כָּל הַבְּרִיּוֹת שֶׁהֵם כָּלִים וְנֶאֱבָדִים, וּלְאַחַר כֵּן, הִזְכִּיר שְׁמוֹ עַל דָּבָר שֶׁהוּא קַיָּם לְעוֹלָם וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ב׳:ד׳-ה׳) ׳בְּיוֹם עֲשׂוֹת ה' אֱלֹהִים אֶרֶץ וְשָׁמַיִם׳ (בראשית ב, ד). וּמִשְּׁאָר כָּל הַבְּרִיּוֹת שֶׁבָּרָא לֹא הִזְכִּיר בְּכָאן, אֶלָּא דָּבָר הַקַּיָּם, וְלֹא נֶאֱמַר ׳בְּיוֹם עֲשׂוֹת ה' אֱלֹהִים, אֶרֶץ וְשָׁמָיִם׳ אָדָם וְחַיּוֹת וּבְהֵמוֹת וְעוֹפוֹת, שֶׁהֵם דְּבָרִים כָּלִים, אֶלָּא דָּבָר הָעוֹמֵד לְעוֹלָם, וְהֵם ׳אֶרֶץ וְשָׁמַיִם׳.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: אמרו ליה, חייא ברי, למה לא נזכר שם המיוחד במעשה בראשית, אמר לון, אין נאה למלך הכבוד להזכיר שמו על המתים, ועל דבר הנאבד. כדי שלא יאמרו, כשם שכל הבריות שבראם הם כלים ונאבדים, כך שמו חס ושלום. ולא הזכיר שמו המיוחד, עד שנבראו כל הבריות שהם כלים ונאבדים. ולאחר כן, הזכיר שמו על דבר שהוא קיים לעולם ולעולמי עולמים, שנאמר (בראשית ב׳:ד׳-ה׳) ׳ביום עשות ה' אלהים ארץ ושמים׳. ומשאר כל הבריות שברא לא הזכיר בכאן, אלא דבר הקיים, ולא נאמר ׳ביום עשות ה' אלהים, ארץ ושמים׳ אדם וחיות ובהמות ועופות, שהם דברים כלים, אלא דבר העומד לעולם, והם ׳ארץ ושמים׳.
התרגום: אמרו לו, חייא בני, למה לא נזכר שם המיחד במעשה בראשית? אמר להם, אין נאה למלך הכבוד להזכיר שמו על המתים, ועל דבר הנאבד, כדי שלא יאמרו, כשם שכל הבריות שבראם הם כלים ונאבדים, כך שמו חס ושלום. ולא הזכיר שמו המיחד, עד שנבראו כל הבריות שהם כלים ונאבדים, ולאחר כן, הזכיר שמו על דבר שהוא קים לעולם ולעולמי עולמים, שנאמר (בראשית ב׳:ד׳-ה׳) ׳ביום עשות ה' אלהים ארץ ושמים׳ (בראשית ב, ד). ומשאר כל הבריות שברא לא הזכיר בכאן, אלא דבר הקים, ולא נאמר ׳ביום עשות ה' אלהים, ארץ ושמים׳ אדם וחיות ובהמות ועופות, שהם דברים כלים, אלא דבר העומד לעולם, והם ׳ארץ ושמים׳.