ממלכת הזוהר › זוהר › זוהר חדש › מאמר 10: מדרש הנעלם בראשית בהמשכו - ׳יהי רקיע׳ הבדלת המים והפרגוד שעל ראשי החיה › פיסקה 21

ההולך לבעל מחלקתו החולק לשם שמים - והרקיע העליון שכל הרקיעים אדוקים בו

זוהר חדש · מדרש הנעלם בראשית בהמשכו - ׳יהי רקיע׳ הבדלת המים והפרגוד שעל ראשי החיה · מאמר 10 · פיסקה 21

לשון הזוהר

תָּנוּ רַבָּנָן, זִמְנָא חָדָא הֲוָה אָזִיל רַבִּי יוֹחָנָן לְמֶחֱמֵי לְרַבִּי שִׁמְעוֹן, וַהֲוֵי רַבִּי יוֹסֵי אָזִיל עִמֵּיהּ, אָמַר לֵיהּ רַבִּי יוֹסֵי, לְאָן אַתְּ אָזִיל. אָמַר לֵיהּ, לְמֶחֱמֵי לְרַבִּי שִׁמְעוֹן. אָמַר, לְמָארֵי פְּלוּגְתָּא דִילָךְ, אַתְּ אָזִיל לְמֶחֱמֵי. אָמַר שְׁמַע מִינָּהּ, דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן לְשֵׁם שָׁמַיִם קָא מִפְלִיג, וְהוֹאִיל וְכָךְ הוּא חֲבִיבוּתָא דְלִיבָּאי אִשְׁתַּכְּחַת בֵּיהּ. אַסְכִּימוּ לְמֵיזַל, וַהֲוָה לֵילְיָא, אֲמָרוּ נֵיתִיב הָכָא, עַד דְּיֵיתֵי נְהוֹרָא, וְנִתְעַסֵּק בְּאוֹרַיְיתָא, יָתְבוּ. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן, הַאי רָקִיעַ שֶׁנִּבְרָא בַּשֵּׁנִי, הוּא הָרָקִיעַ הָעֶלְיוֹן. וְתָנָא הוּא הַפַּרְגּוֹד הַמַּפְסִיק בֵּינְתַיִם. דִּכְתִיב (יחזקאל א׳:כ״ב) ׳וּדְמוּת עַל רָאשֵׁי הַחַיָּה רָקִיעַ כְּעֵין הַקֶּרַח הַנּוֹרָא׳. וּמִזֶּה הָרָקִיעַ נַעֲשׂוּ כָּל שְׁאָר הָרְקִיעִים, הַסּוֹבְבִים וְשֶׁאֵינָם סוֹבְבִים, וְכוּלָּם אֲדוּקִים בָּזֶה הָרָקִיעַ, וְקָרָא לוֹ רָקִיעַ, וְקָרָא לוֹ שָׁמַיִם, דִּכְתִיב (בראשית א׳:ח׳) ׳וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָרָקִיעַ שָׁמָיִם׳. עַל שֶׁנִּתְהַוּוּ מִמֶּנּוּ.

תרגום

שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ, פַּעַם אַחַת הָיָה הוֹלֵךְ רַבִּי יוֹחָנָן לִרְאוֹת אֶת רַבִּי שִׁמְעוֹן, וְהָיָה רַבִּי יוֹסֵי הוֹלֵךְ עִמּוֹ. אָמַר לוֹ רַבִּי יוֹסֵי, לְאָן אַתָּה הוֹלֵךְ? אָמַר לוֹ, לִרְאוֹת אֶת רַבִּי שִׁמְעוֹן. אָמַר, לְבַעַל הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁלְּךָ אַתָּה הוֹלֵךְ לִרְאוֹת? אָמַר, מִכָּאן שֶׁרַבִּי שִׁמְעוֹן לְשֵׁם שָׁמַיִם חוֹלֵק, וְהוֹאִיל וְכָךְ הוּא, חִבַּת לִבִּי נִמְצֵאת בּוֹ. הִסְכִּימוּ לָלֶכֶת, וְהָיָה לַיְלָה, אָמְרוּ, נֵשֵׁב כָּאן, עַד שֶׁיָּבוֹא הָאוֹר, וְנַעֲסֹק בַּתּוֹרָה, יָשְׁבוּ. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, רָקִיעַ זֶה שֶׁנִּבְרָא בַּשֵּׁנִי, הוּא הָרָקִיעַ הָעֶלְיוֹן. וְשָׁנוּ, הוּא הַפַּרְגּוֹד הַמַּפְסִיק בֵּינְתַיִם, שֶׁכָּתוּב (יחזקאל א׳:כ״ב) ׳וּדְמוּת עַל רָאשֵׁי הַחַיָּה רָקִיעַ כְּעֵין הַקֶּרַח הַנּוֹרָא׳ (יחזקאל א, כב). וּמִזֶּה הָרָקִיעַ נַעֲשׂוּ כָּל שְׁאָר הָרְקִיעִים, הַסּוֹבְבִים וְשֶׁאֵינָם סוֹבְבִים, וְכֻלָּם אֲדוּקִים בָּרָקִיעַ הַזֶּה, וְקָרָא לוֹ ׳רָקִיעַ׳, וְקָרָא לוֹ ׳שָׁמַיִם׳, שֶׁכָּתוּב (בראשית א׳:ח׳) ׳וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָרָקִיעַ שָׁמָיִם׳ (בראשית א, ח), עַל שֶׁנִּתְהַוּוּ מִמֶּנּוּ.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: תנו רבנן, זמנא חדא הוה אזיל רבי יוחנן למחמי לרבי שמעון, והוי רבי יוסי אזיל עמיה, אמר ליה רבי יוסי, לאן את אזיל. אמר ליה, למחמי לרבי שמעון. אמר, למארי פלוגתא דילך, את אזיל למחמי. אמר שמע מינה, דרבי שמעון לשם שמים קא מפליג, והואיל וכך הוא חביבותא דליבאי אשתכחת ביה. אסכימו למיזל, והוה ליליא, אמרו ניתיב הכא, עד דייתי נהורא, ונתעסק באורייתא, יתבו. אמר רבי יוחנן, האי רקיע שנברא בשני, הוא הרקיע העליון. ותנא הוא הפרגוד המפסיק בינתים. דכתיב (יחזקאל א׳:כ״ב) ׳ודמות על ראשי החיה רקיע כעין הקרח הנורא׳. ומזה הרקיע נעשו כל שאר הרקיעים, הסובבים ושאינם סובבים, וכולם אדוקים בזה הרקיע, וקרא לו רקיע, וקרא לו שמים, דכתיב (בראשית א׳:ח׳) ׳ויקרא אלהים לרקיע שמים׳. על שנתהוו ממנו.

התרגום: שנו רבותינו, פעם אחת היה הולך רבי יוחנן לראות את רבי שמעון, והיה רבי יוסי הולך עמו. אמר לו רבי יוסי, לאן אתה הולך? אמר לו, לראות את רבי שמעון. אמר, לבעל המחלקת שלך אתה הולך לראות? אמר, מכאן שרבי שמעון לשם שמים חולק, והואיל וכך הוא, חבת לבי נמצאת בו. הסכימו ללכת, והיה לילה, אמרו, נשב כאן, עד שיבוא האור, ונעסק בתורה, ישבו. אמר רבי יוחנן, רקיע זה שנברא בשני, הוא הרקיע העליון. ושנו, הוא הפרגוד המפסיק בינתים, שכתוב (יחזקאל א׳:כ״ב) ׳ודמות על ראשי החיה רקיע כעין הקרח הנורא׳ (יחזקאל א, כב). ומזה הרקיע נעשו כל שאר הרקיעים, הסובבים ושאינם סובבים, וכלם אדוקים ברקיע הזה, וקרא לו ׳רקיע׳, וקרא לו ׳שמים׳, שכתוב (בראשית א׳:ח׳) ׳ויקרא אלהים לרקיע שמים׳ (בראשית א, ח), על שנתהוו ממנו.

לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: