׳מי זאת הנשקפה׳ - פתיחת אור הגאולה לישראל מעט מעט
וישלח · ׳שלחני כי עלה השחר׳ - עליית האור לישראל מעט מעט כנגד עשו · מאמר 6 · פיסקה 1 · דף קע ע"א
לשון הזוהר
׳וַיֹּאמֶר שַׁלְחֵנִי כִּי עָלָה הַשָּׁחַר וַיֹּאמֶר לֹא אֲשַׁלֵּחֲךָ כִּי אִם בֵּרַכְתָּנִי׳. רִבִּי יְהוּדָה פָּתַח וְאָמַר, ׳מִי זֹאת הַנִּשְׁקָפָה כְּמוֹ שָׁחַר יָפָה כַלְּבָנָה בָּרָה כַּחַמָּה אֲיֻמָּה כַּנִּדְגָלוֹת׳ (שיר השירים ו, י). הַאי קְרָא אוּקְמוּהָ וְאִתְּמָר, אֲבָל ׳מִי זֹאת הַנִּשְׁקָפָה׳, אִלֵּין אִינוּן יִשְׂרָאֵל בְּזִמְנָא דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא יוֹקִים לוֹן וְיָפִיק לוֹן מִן גָּלוּתָא. כְּדֵין יִפְתַּח לוֹן פִּתְחָא דִּנְהוֹרָא (דהיא) דַּקִּיק זְעֵיר. וּלְבָתַר פִּתְחָא אַחֲרִינָא דְּאִיהוּ רַב מִינֵיהּ, עַד דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא יִפְתַּח לוֹן תַּרְעִין עִלָּאִין פְּתִיחִין לְאַרְבַּע רוּחֵי עָלְמָא.
תרגום
׳וַיֹּאמֶר שַׁלְּחֵנִי כִּי עָלָה הַשָּׁחַר וַיֹּאמֶר לֹא אֲשַׁלֵּחֲךְ כִּי אִם בֵּרַכְתָּנִי׳ (בראשית לב, כז) - רַבִּי יְהוּדָה פָּתַח וְאָמַר, (שִׁיר ו) ׳מִי זֹאת הַנִּשְׁקָפָה כְּמוֹ שָׁחַר יָפָה כַלְּבָנָה בָּרָה כַּחַמָּה׳ (שיר השירים ו, י) - יָפָה כַּנִּדְגָּלוֹת. פָּסוּק זֶה פֵּרְשׁוּהוּ וְנִתְבָּאֵר. אֲבָל ׳מִי זֹאת הַנִּשְׁקָפָה׳ - אֵלּוּ הֵם יִשְׂרָאֵל, בִּזְמַן שהקב"ה יָקִים אוֹתָם וְיוֹצִיאֵם מִן הַגָּלוּת, אָז יִפְתַּח לָהֶם פֶּתַח שֶׁל אוֹר (שֶׁהוּא) דַּקִּיק קָטָן, וְאַחַר כָּךְ פֶּתַח אַחֵר שֶׁהוּא גָדוֹל מִמֶּנּוּ, עַד שהקב"ה יִפְתַּח לָהֶם שְׁעָרִים עֶלְיוֹנִים פְּתוּחִים לְאַרְבַּע רוּחוֹת הָעוֹלָם.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ׳ויאמר שלחני כי עלה השחר ויאמר לא אשלחך כי אם ברכתני׳. רבי יהודה פתח ואמר, ׳מי זאת הנשקפה כמו שחר יפה כלבנה ברה כחמה אימה כנדגלות׳ (שיר השירים ו, י). האי קרא אוקמוה ואתמר, אבל ׳מי זאת הנשקפה׳, אלין אינון ישראל בזמנא דקודשא בריך הוא יוקים לון ויפיק לון מן גלותא. כדין יפתח לון פתחא דנהורא (דהיא) דקיק זעיר. ולבתר פתחא אחרינא דאיהו רב מיניה, עד דקודשא בריך הוא יפתח לון תרעין עלאין פתיחין לארבע רוחי עלמא.
התרגום: ׳ויאמר שלחני כי עלה השחר ויאמר לא אשלחך כי אם ברכתני׳ (בראשית לב, כז) - רבי יהודה פתח ואמר, (שיר ו) ׳מי זאת הנשקפה כמו שחר יפה כלבנה ברה כחמה׳ (שיר השירים ו, י) - יפה כנדגלות. פסוק זה פרשוהו ונתבאר. אבל ׳מי זאת הנשקפה׳ - אלו הם ישראל, בזמן שהקב"ה יקים אותם ויוציאם מן הגלות, אז יפתח להם פתח של אור (שהוא) דקיק קטן, ואחר כך פתח אחר שהוא גדול ממנו, עד שהקב"ה יפתח להם שערים עליונים פתוחים לארבע רוחות העולם.
מן המפרשים
אור החמה: כדין יפתח לון פתחא דנהורא וגו' ד' בחינות כתובות הא' כמו שחר היינו מצד המלכות ואח"כ מאירה המלכות מן היסוד ולכן אמ' ולבתר פתחא אחרינא רב מיניה שיגדל אור השחר ותהיה כלבנה במלואה עד דקב"ה דהיינו מ"י יפתח לון תרעין דהיינו בחינה ג'…
אור יקר: פתחא דנהורא זעיר וכו׳, ד׳ בחינות כתובות בכתוב, הא׳ כמו שחר, הב׳ יפה כלבנה, הג׳ ברה כחמה, הד׳ איומה כנדגלות, והיינו מ׳׳י זא״ת הגאולה מן הבינה למלכות לישראל שהיא עמהם בגלות, ופתחא דנהורא זעיר היינו מצד המלכות, ולבתר פתחא אחרינא…
הסולם: ויאמר שלחני וגו' ברכתני: ר' יהודה פתח ואמר, מי זאת הנשקפה כמו שחר וגו'. מקרא זה בארוהו ולמדנו. אבל, מי זאת הנשקפה אלו הם ישראל. בזמן שהקב"ה יקים אותם ויוציאם מן הגלות. אז יפתח להם פתח אור דק מדק וקטן מאד. ואחר כך יפתח להם פתח…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: