ממלכת הזוהר › זוהר › וישלח › מאמר 4: ׳ויותר יעקב לבדו׳ - סכנת רוח הטומאה בהליכת יחיד בלילה › פיסקה 1 (קסט ע"ב)

פגם הלבנה ביום הרביעי - פתח לשליטת רוחות הטומאה

וישלח · ׳ויותר יעקב לבדו׳ - סכנת רוח הטומאה בהליכת יחיד בלילה · מאמר 4 · פיסקה 1 · דף קסט ע"ב

לשון הזוהר

׳וַיִּוָּתֵר יַעֲקֹב לְבַדּוֹ וְגו'׳ (בראשית לב, כה). רִבִּי חִיָיא פָּתַח וְאָמַר, ׳לֹא תְאֻנְּה אֵלֶיךָ רָעָה וְנֶגַע לֹא יִקְרַב בְּאָהֳלֶךָ׳ (תהילים צא, י). תָּא חֲזֵי, כַּד בָּרָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עַלְמָא עֲבַד בְּכָל יוֹמָא וְיוֹמָא עֲבִידְתֵּיהּ דְּאִתְחֲזֵי לֵיהּ וְהָא אוּקְמוּהָ. וְאִתְּמָר, (ד"א ל"ג ואי תימא) בְּיוֹמָא רְבִיעָאָה עֲבַד נְהוֹרִין. וּכְדֵין אִתְבְּרֵי סִיהֲרָא חָסֵר, נְהוֹרָא דְּאַזְעִירַת גַּרְמָהּ, וּבְגִין דְּאִיהִי מְאֹרֹת חָסֵר וא"ו, אִתְיְהִיב דּוּכְתָּא לְשַׁלְּטָאָה כָּל רוּחִין וְשֵׁדִין וְעִלְעוּלִין וּמַזִּיקִין וְכָל רוּחֵי מְסָאֲבֵי.

תרגום

׳וַיִּוָּתֵר יַעֲקֹב לְבַדּוֹ וְגוֹ'׳. רַבִּי חִיָּיא פָּתַח וְאָמַר, ׳לֹא תְאֻנֶּה אֵלֶיךְ רָעָה וְנֶגַע לֹא יִקְרַב בְּאָהֳלֶךְ׳ (תהלים צא, י) - בֹּא רְאֵה, כְּשֶׁבָּרָא הקב"ה אֶת הָעוֹלָם, עָשָׂה בְּכָל יוֹם וָיוֹם מַעֲשֵׂהוּ הָרָאוּי לוֹ, וַהֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ. וְנִתְבָּאֵר, (וְאִם תֹּאמַר) בַּיּוֹם הָרְבִיעִי עָשָׂה מְאוֹרוֹת, וְאָז נִבְרְאָה הַלְּבָנָה חֲסֵרָה, אוֹר שֶׁהִקְטִינָה עַצְמָהּ, וּמִשּׁוּם שֶׁהִיא מְאֹרֹת חָסֵר וָא"ו, נִתַּן מָקוֹם לִשְׁלֹט כָּל הָרוּחוֹת וְהַשֵּׁדִים וְרוּחוֹת סְעָרָה וּמַזִּיקִים וְכָל רוּחוֹת הַטֻּמְאָה.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ׳ויותר יעקב לבדו וגו'׳ (בראשית לב, כה). רבי חייא פתח ואמר, ׳לא תאנה אליך רעה ונגע לא יקרב באהלך׳ (תהילים צא, י). תא חזי, כד ברא קודשא בריך הוא עלמא עבד בכל יומא ויומא עבידתיה דאתחזי ליה והא אוקמוה. ואתמר, (ד"א ל"ג ואי תימא) ביומא רביעאה עבד נהורין. וכדין אתברי סיהרא חסר, נהורא דאזעירת גרמה, ובגין דאיהי מארת חסר וא"ו, אתיהיב דוכתא לשלטאה כל רוחין ושדין ועלעולין ומזיקין וכל רוחי מסאבי.

התרגום: ׳ויותר יעקב לבדו וגו'׳. רבי חייא פתח ואמר, ׳לא תאנה אליך רעה ונגע לא יקרב באהלך׳ (תהלים צא, י) - בא ראה, כשברא הקב"ה את העולם, עשה בכל יום ויום מעשהו הראוי לו, והרי פרשוה. ונתבאר, (ואם תאמר) ביום הרביעי עשה מאורות, ואז נבראה הלבנה חסרה, אור שהקטינה עצמה, ומשום שהיא מארת חסר וא"ו, נתן מקום לשלט כל הרוחות והשדים ורוחות סערה ומזיקים וכל רוחות הטמאה.

מן המפרשים

כתם פז: ויותר יעקב לבדו רבי חייא פתח לא תאונה אליך רעה יקדים הקדמה להודיע מאימתי נתפשטו הכחות החיצוניות ונתרגשו לבא לעולם ואמר כי מיום רביעי שנתגלו המאורות וחייבה החכמה העליונה שתהיה הלבנ"ה העליונ"ה פעמים מלאה מאור הרחמים פעמים חסרה…

אור יקר: דלא לקיימא וכו׳ שימשך רוח הטומאה וישלוט בו כדפי׳ בפ׳ נשא סימן (?).

הסולם: ויותר יעקב לבדו וגו': רבי חייא פתח ואמר, לא תאנה אליך וגו', בוא וראה, כאשר ברא הקב"ה את העולם, עשה בכל יום ויום המלאכה הראויה לו, ובארוהו. ונאמר, שביום רביעי עשה את המאורות, ואז נבראה הלבנה חסרה, שהיא אור שמיעט את עצמו, ומשום…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: