ממלכת הזוהר › זוהר › וישלח › מאמר 3: ׳באנו אל אחיך עשו׳ - יראת יעקב וכח תפילת הצדיקים והעניים › פיסקה 31 (קסט ע"א)

יעקב פירש בפה, והסתיר בלב - ׳כחול הים׳

וישלח · ׳באנו אל אחיך עשו׳ - יראת יעקב וכח תפילת הצדיקים והעניים · מאמר 3 · פיסקה 31 · דף קסט ע"א

לשון הזוהר

כְּגַוְונָא דָא אָמַר יַעֲקֹב, בְּקַדְמִיתָא פָּרִישׁ מִלָּה כְּדְקָא יְאוּת, וּלְבָתַר סָתִים מִלָּה דְּאִיהִי תַּלְיָא בְּהֶגְיוֹנָא דְלִבָּא דְּלָא אִצְטְרִיךְ לְפָרְשָׁא. דִּכְתִיב, ׳וְשַׂמְתִּי אֶת זַרְעֲךָ כְּחוֹל הַיָּם אֲשֶׁר לא יִסָּפֵר מֵרֹב׳ (בראשית לב, יג). הָכָא אִיהוּ מִלָּה דְּתַלְיָא בְּלִבָּא דְּלָא אִצְטְרִיךְ לְפָרְשָׁא. וְכֵן אִצְטְרִיךְ כִּדְקָאֲמָרָן, בְּגִין לְיַחֲדָא יִחוּדָא שְׁלִים כְּדְקָא יְאוּת. זַכָּאִין אִינוּן צַדִּיקַיָא דְּיָדְעֵי לְסַדְּרָא שְׁבָחָא דְמָארֵיהוֹן כְּדְקָא יְאוּת וּלְמִבְעֵי בָּעוּתְהוֹן, וּבְגִין כָּךְ כְּתִיב ׳וַיֹּאמֶר לִי עַבְדִּי אָתָּה יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךָ אֶתְפָּאָר׳ (ישעיהו מט, ג). (ס"א כתיב ׳גם את השני גם את השלישי וגו'׳, השלש פעמים גם, רמז (גליון, ג"ם ראשי תיבות גואל משרז גואל מרדכי גואל משיח) לשלש גאולות על ידי שלשה צדיקים משה מרדכי משיח שעתיד לגאלנו בקרוב):

תרגום

כְּמוֹ זֶה אָמַר יַעֲקֹב. בַּתְּחִלָּה פֵּרַשׁ הַדָּבָר כָּרָאוּי, וְאַחַר כָּךְ הִסְתִּיר הַדָּבָר שֶׁתָּלוּי בְּהֶגְיוֹן הַלֵּב שֶׁלֹּא צָרִיךְ לְפָרֵשׁ, שֶׁכָּתוּב ׳וְשַׂמְתִּי אֶת זַרְעֲךְ כְּחוֹל הַיָּם אֲשֶׁר לֹא יִסָּפֵר מֵרֹב׳ (בראשית לב, יג) - כָּאן הוּא דָבָר הַתָּלוּי בַּלֵּב שֶׁלֹּא צָרִיךְ לְפָרֵשׁ, וְכֵן צָרִיךְ כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ, כְּדֵי לְיַחֵד יִחוּד שָׁלֵם כָּרָאוּי. אַשְׁרֵי הַצַּדִּיקִים שֶׁיּוֹדְעִים לְסַדֵּר שֶׁבַח רִבּוֹנָם כָּרָאוּי וּלְבַקֵּשׁ בַּקָּשָׁתָם, וְלָכֵן כָּתוּב ׳וַיֹּאמֶר לִי עַבְדִּי אָתָּה יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךְ אֶתְפָּאָר׳ (ישעיה מט, ג) - (ס"א כָּתוּב ׳גַּם אֶת הַשֵּׁנִי גַּם אֶת הַשְּׁלִישִׁי וגו'׳ (בראשית לב, כ) - שָׁלֹשׁ פְּעָמִים גַּם, רמז (ג"ם רָאשֵׁי תֵּבוֹת, ' גואל מֹשֶׁה, גואל מרדכי, גואל מָשִׁיחַ) לשלש גְּאֻלּוֹת עַל יְדֵי שְׁלֹשָׁה צַדִּיקִים, מֹשֶׁה מרדכי מָשִׁיחַ, שֶׁעָתִיד לגאלנו בקרוב).

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: כגוונא דא אמר יעקב, בקדמיתא פריש מלה כדקא יאות, ולבתר סתים מלה דאיהי תליא בהגיונא דלבא דלא אצטריך לפרשא. דכתיב, ׳ושמתי את זרעך כחול הים אשר לא יספר מרב׳ (בראשית לב, יג). הכא איהו מלה דתליא בלבא דלא אצטריך לפרשא. וכן אצטריך כדקאמרן, בגין ליחדא יחודא שלים כדקא יאות. זכאין אינון צדיקיא דידעי לסדרא שבחא דמאריהון כדקא יאות ולמבעי בעותהון, ובגין כך כתיב ׳ויאמר לי עבדי אתה ישראל אשר בך אתפאר׳ (ישעיהו מט, ג). (ס"א כתיב ׳גם את השני גם את השלישי וגו'׳, השלש פעמים גם, רמז (גליון, ג"ם ראשי תיבות גואל משרז גואל מרדכי גואל משיח) לשלש גאולות על ידי שלשה צדיקים משה מרדכי משיח שעתיד לגאלנו בקרוב):

התרגום: כמו זה אמר יעקב. בתחלה פרש הדבר כראוי, ואחר כך הסתיר הדבר שתלוי בהגיון הלב שלא צריך לפרש, שכתוב ׳ושמתי את זרעך כחול הים אשר לא יספר מרב׳ (בראשית לב, יג) - כאן הוא דבר התלוי בלב שלא צריך לפרש, וכן צריך כמו שאמרנו, כדי ליחד יחוד שלם כראוי. אשרי הצדיקים שיודעים לסדר שבח רבונם כראוי ולבקש בקשתם, ולכן כתוב ׳ויאמר לי עבדי אתה ישראל אשר בך אתפאר׳ (ישעיה מט, ג) - (ס"א כתוב ׳גם את השני גם את השלישי וגו'׳ (בראשית לב, כ) - שלש פעמים גם, רמז (ג"ם ראשי תבות, ' גואל משה, גואל מרדכי, גואל משיח) לשלש גאלות על ידי שלשה צדיקים, משה מרדכי משיח, שעתיד לגאלנו בקרוב).

מן המפרשים

הסולם: כגוונא דא אמר יעקב וכו': כעין זה אמר יעקב, מתחילה פירש הדבר כראוי, ואחר זה סתם הדבר, להיותו תלוי בהגיון הלב שאינו צריך להתפרש, שכתוב, ושמתי את זרעך כחול הים אשר לא יספר מרוב , כאן הוא דבר התלוי בלב, שאינו צריך להתפרש. וכן צריך…

נפש דוד: הכא איהו מלה דתליא בלבא כו': פשוטו נראה דר"ל דלא פירש יעקב סיום הדבר לומר ואם כן איך ח"ו תשנה דיבורך, אלא אמר "ואתה אמרת כו'", ותלי בלבא שיהא מובן דברו ממילא. וז"ש "דלא אצטריך לפרשא" , שאין זה דרך כבוד כלפי מעלה לומר כן…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: