ממלכת הזוהר › זוהר › וישלח › מאמר 3: ׳באנו אל אחיך עשו׳ - יראת יעקב וכח תפילת הצדיקים והעניים › פיסקה 5 (קסח ע"א)

העוסק בתורה מת בנשיקה ואינו נטמא בגופו

וישלח · ׳באנו אל אחיך עשו׳ - יראת יעקב וכח תפילת הצדיקים והעניים · מאמר 3 · פיסקה 5 · דף קסח ע"א

לשון הזוהר

רִבִּי אֶלְעָזָר אָמַר כָּל מַאן דְּאִשְׁתַּדַּל בְּאוֹרַיְיתָא לִשְׁמָהּ, לָאו מִיתָתֵיהּ עַל יְדָא דְיֵצֶר הָרָע, בְּגִין (גליון דהוא נחש והוא מלאכא דמותא. אלא מיתתהון בנשיקה דכתיב ׳ישקני מנשיקות פיהו׳ (שיר השירים א, ב), כלומר על פי יהו"ה, והיא הנשיקה דהיא דביקותא דנפשא בעיקרא, וההיא דאשתדל באורייתא) דְּאִתְתַּקִּיף בְּאִילָנָא דְחַיֵּי וְלָא אַרְפֵּי מִנֵּיהּ, וּבְגִין כָּךְ צַדִּיקַיָא דְּמִשְׁתַּדְּלֵי בְּאוֹרַיְיתָא לָא מִסְתָּאֲבֵי גוּפָא דִלְהוֹן (גליון אלא הוא דכי, כגון אליהו בבי קברי דאשכחוהו רבנן, ושאילו ליה ולאו כהן הוא מר, אמר לון צדיקיא לא מסאבי במיתתהון, כמה דתנינן ביום שמת רבי בטלה כהונה, כלומר דאתעסקו ביה) דְּלָא שָׁרָא עֲלַיְיהוּ רוּחַ מְסָאֲבָא.

תרגום

רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר, כָּל מִי שֶׁמִּשְׁתַּדֵּל בַּתּוֹרָה, אֵין מִיתָתוֹ עַל יְדֵי יֵצֶר הָרָע, מִשּׁוּם (שֶׁהוּא נָחָשׁ, וְהוּא מַלְאַךְ הַמָּוֶת, אֶלָּא מיתתם בִּנְשִׁיקָה, שֶׁכָּתוּב (שִׁיר א) ׳יִשָּׁקֵנִי מִנְּשִׁיקוֹת פִּיהוּ׳, כְּלוֹמַר עַל פִּי ה', וְהִיא הַנְּשִׁיקָה שֶׁהִיא דְּבֵקוּת שֶׁל הַנֶּפֶשׁ בָּעִקָּר, וְאוֹתוֹ שֶׁמִּשְׁתַּדֵּל בַּתּוֹרָה) שֶׁהִתְחַזֵּק בְּעֵץ הַחַיִּים וְלֹא הִרְפָּה מִמֶּנּוּ, וְלָכֵן צַדִּיקִים שֶׁמִּשְׁתַּדְּלִים בַּתּוֹרָה לֹא נִטְמָא גוּפָם (אֶלָּא הוּא טָהוֹר, כְּמוֹ אֵלִיָּהוּ בְּבֵית הַקְּבָרוֹת שֶׁמָּצְאוּ אוֹתוֹ רַבָּנָן וְשָׁאֲלוּ אוֹתוֹ, וְלֹא כֹּהֵן הוּא מר? אָמַר לָהֶם, צַדִּיקִים אֵינָם מְטַמְּאִים בְּמִיתָתָם, כְּמוֹ שֶׁשָּׁנִינוּ, בַּיּוֹם שֶׁמֵּת רַבִּי בָּטְלָה כְּהֻנָּה, כְּלוֹמַר שהתעסקו בּוֹ) שֶׁלֹּא שָׁרְתָה עֲלֵיהֶם רוּחַ טֻמְאָה.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: רבי אלעזר אמר כל מאן דאשתדל באורייתא לשמה, לאו מיתתיה על ידא דיצר הרע, בגין (גליון דהוא נחש והוא מלאכא דמותא. אלא מיתתהון בנשיקה דכתיב ׳ישקני מנשיקות פיהו׳ (שיר השירים א, ב), כלומר על פי יהו"ה, והיא הנשיקה דהיא דביקותא דנפשא בעיקרא, וההיא דאשתדל באורייתא) דאתתקיף באילנא דחיי ולא ארפי מניה, ובגין כך צדיקיא דמשתדלי באורייתא לא מסתאבי גופא דלהון (גליון אלא הוא דכי, כגון אליהו בבי קברי דאשכחוהו רבנן, ושאילו ליה ולאו כהן הוא מר, אמר לון צדיקיא לא מסאבי במיתתהון, כמה דתנינן ביום שמת רבי בטלה כהונה, כלומר דאתעסקו ביה) דלא שרא עלייהו רוח מסאבא.

התרגום: רבי אלעזר אמר, כל מי שמשתדל בתורה, אין מיתתו על ידי יצר הרע, משום (שהוא נחש, והוא מלאך המות, אלא מיתתם בנשיקה, שכתוב (שיר א) ׳ישקני מנשיקות פיהו׳, כלומר על פי ה', והיא הנשיקה שהיא דבקות של הנפש בעקר, ואותו שמשתדל בתורה) שהתחזק בעץ החיים ולא הרפה ממנו, ולכן צדיקים שמשתדלים בתורה לא נטמא גופם (אלא הוא טהור, כמו אליהו בבית הקברות שמצאו אותו רבנן ושאלו אותו, ולא כהן הוא מר? אמר להם, צדיקים אינם מטמאים במיתתם, כמו ששנינו, ביום שמת רבי בטלה כהנה, כלומר שהתעסקו בו) שלא שרתה עליהם רוח טמאה.

מן המפרשים

אור החמה: וכל מאן דישתדל באורייתא שכרו אינו מן התורה עצמה ת"ת אלא משלש ראשונות דהיינו משיך עליה החיים משם אחר פטירתו נקשר באותם החיים ואעיל ליה התורה לעלמא דאתי שהיא הבינה ולא לבינה עצמה אלא לחיים שבה דהיינו חיי עלמא דאתי והיינו סוד…

הסולם: רבי אלעזר אמר וכו': רא"א, כל מי שעוסק בתורה לשמה, אין מיתתו על יד יצר הרע, שהוא מלאך המות כנ"ל משום שנאחז בעץ החיים ולא הרפה ממנו. ומשום זה, צדיקים העוסקים בתורה אין גופם טמא, לאחר מיתתם, כי אין רוח הטומאה שורה עליהם.

נפש דוד: ובגין כך צדיקיא כו' לא מסתאבי כו': ז"ש אליהו במדרש משלי פ"י על קבר ר"ע שקברי צדיקים אין מטמאין והביאו תוס' יבמות. והגליון משובש. דכתיב אשרי כו' והא אוקמוה: ר"ל דאוקמוה דבדברי תורה כתיב דמעליותא היא בסוף פרק הרואה.

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר