׳הצילני נא מיד עשו׳ - חובת פירוש הדברים בתפילה כראוי
וישלח · ׳באנו אל אחיך עשו׳ - יראת יעקב וכח תפילת הצדיקים והעניים · מאמר 3 · פיסקה 28 · דף קסט ע"א
לשון הזוהר
הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳הַצִּילֵנִי נָא מִיָּד אָחִי מִיַּד עֵשָׂו כִּי יָרֵא אָנֹכִי אֹתוֹ פֶּן יָבֹא וְהִכַּנִּי אֵם עַל בָּנִים׳. מִכָּאן, מַאן דְּצַלֵּי צְלוֹתֵיהּ דְּבָעֵי לְפָרְשָׁא מִלּוֹי כְּדְקָא יְאוּת. ׳הַצִּילֵנִי נָא׳, וְאִי תֵימָא דְהָא שֵׁזַבְתְּ לִי מִלָּבָן. ׳מִיַּד אָחִי׳. וְאִי תֵימָא קְרִיבִין אוֹחֲרָנִין סְתָם, אַחִין אִקְרוּן. ׳מִיַּד עֵשָׂו׳. מַאי טַעֲמָא, בְּגִין לְפָרְשָׁא מִלָּה כְּדְקָא יְאוּת. וְאִי תֵימָא אֲנָא אַמַּאי אִצְטְרִיךְ, ׳כִּי יָרֵא אָנֹכִי אֹתוֹ פֶּן יָבֹא וְהִכַּנִי׳. בְּגִין לְאִשְׁתְּמוֹדְעָא מִלָּה לְעֵילָא וּלְפָרְשָׁא לָהּ כְּדְקָא יְאוּת, וְלָא יַסְתִּים מִלָּה: ׳וְאַתָּה אָמַרְתָּ הֵיטֵב אֵיטִיב עִמָּךְ וְגו'׳. ׳וְאַתָּה אָמַרְתָּ הֵיטֵב אֵיטִיב׳ - מַאי וְאַתָּה. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר ׳וְאַתָּה מְחַיֶּה אֶת כֻּלָּם׳ (נחמיה ט, ו), אוּף הָכָא ׳וְאַתָּה אָמַרְתָּ׳.
תרגום
זֶהוּ שֶׁכָּתוּב: ׳הַצִּילֵנִי נָא מִיַּד אָחִי מִיַּד עֵשָׂו כִּי יָרֵא אָנֹכִי אֹתוֹ פֶּן יָבוֹא וְהִכַּנִי אֵם עַל בָּנִים׳ (בראשית לב, יב) - מִכָּאן, מִי שֶׁמִּתְפַּלֵּל תְּפִלָּתוֹ שֶׁצָּרִיךְ לְפָרֵשׁ דְּבָרָיו כָּרָאוּי. ׳הַצִּילֵנִי נָא׳. וְאִם תֹּאמַר שֶׁהֲרֵי הִצַּלְתַּנִי מִלָּבָן - ׳מִיַּד אָחִי׳. וְאִם תֹּאמַר קְרוֹבִים אֲחֵרִים סְתָם נִקְרָאִים אַחִים - ׳מִיַּד עֵשָׂו׳. מָה הַטַּעַם? בִּשְׁבִיל לְפָרֵשׁ הַדָּבָר כָּרָאוּי. וְאִם תֹּאמַר, אֲנִי לָמָּה אֶצְטָרֵךְ? ׳כִּי יָרֵא אָנֹכִי אֹתוֹ פֶּן יָבוֹא וְהִכַּנִי׳ - כְּדֵי לְהִוָּדַע דָּבָר לְמַעְלָה וּלְפָרְשׁוֹ כָּרָאוּי, וְלֹא יִסְתֹּם הַדָּבָר. ׳וְאַתָּה אָמַרְתָּ הֵיטֵב אֵיטִיב עִמָּךְ וְגוֹ'׳ (בראשית לב, יג). ׳וְאַתָּה אָמַרְתָּ הֵיטֵב אֵיטִיב׳ - מַה זֶּה וְאַתָּה? כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳וְאַתָּה מְחַיֶּה אֶת כֻּלָּם׳ (נחמיה ט, ו) - אַף כָּאן ׳וְאַתָּה אָמַרְתָּ׳.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: הדא הוא דכתיב ׳הצילני נא מיד אחי מיד עשו כי ירא אנכי אתו פן יבא והכני אם על בנים׳. מכאן, מאן דצלי צלותיה דבעי לפרשא מלוי כדקא יאות. ׳הצילני נא׳, ואי תימא דהא שזבת לי מלבן. ׳מיד אחי׳. ואי תימא קריבין אוחרנין סתם, אחין אקרון. ׳מיד עשו׳. מאי טעמא, בגין לפרשא מלה כדקא יאות. ואי תימא אנא אמאי אצטריך, ׳כי ירא אנכי אתו פן יבא והכני׳. בגין לאשתמודעא מלה לעילא ולפרשא לה כדקא יאות, ולא יסתים מלה: ׳ואתה אמרת היטב איטיב עמך וגו'׳. ׳ואתה אמרת היטב איטיב׳ - מאי ואתה. כמה דאת אמר ׳ואתה מחיה את כלם׳ (נחמיה ט, ו), אוף הכא ׳ואתה אמרת׳.
התרגום: זהו שכתוב: ׳הצילני נא מיד אחי מיד עשו כי ירא אנכי אתו פן יבוא והכני אם על בנים׳ (בראשית לב, יב) - מכאן, מי שמתפלל תפלתו שצריך לפרש דבריו כראוי. ׳הצילני נא׳. ואם תאמר שהרי הצלתני מלבן - ׳מיד אחי׳. ואם תאמר קרובים אחרים סתם נקראים אחים - ׳מיד עשו׳. מה הטעם? בשביל לפרש הדבר כראוי. ואם תאמר, אני למה אצטרך? ׳כי ירא אנכי אתו פן יבוא והכני׳ - כדי להודע דבר למעלה ולפרשו כראוי, ולא יסתם הדבר. ׳ואתה אמרת היטב איטיב עמך וגו'׳ (בראשית לב, יג). ׳ואתה אמרת היטב איטיב׳ - מה זה ואתה? כמו שנאמר ׳ואתה מחיה את כלם׳ (נחמיה ט, ו) - אף כאן ׳ואתה אמרת׳.
מן המפרשים
כתם פז: ואתה אמרת היטב אטיב עמך מאי ואתה כד"א ואתה מחיה את כלם . מדת התפארת נקראת בלשון את"ה כאלו מדברים אליה לנוכח ועל כן אנו אומרים ברוך אתה ורבים כמו אלה בסוד את"ה נורא את"ה וכבר ידעת כי העטרת נקראת בלשון אני לגלויה אצל המבקשים…
אור החמה: הצילני נא וגו' בגין לאשתמודע' מלה לעיל' כלומר כי הדברים שנתנו לפרש שהם כנגד מדת המלכות שכן היא נק' תורה שבעל פה המפרשת תורה שבכתב צריכים שיהיו מפורשים בפי' רחב שלא יהא שום פקפוק כדי שמדה זו שהיא מפורש' תזדקק לקיים שאלתו…
רמ"א: ואתה מחיה את כלם אוף הכא ואתה אמרת ואתה מחיה את כלם אוף הכא ואתה אמרת תא חזי דוד מלכא אמר (תהלים יט) יהיו לרצון אמרי פי אלין מלין דאתפרשן והגיון לבי אלין מלין דסתימן דלא יכיל בר נש לפרשא לון בפומיה דא הוא הגיון דאיהו בלבא דלא…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: