ממלכת הזוהר › זוהר › וישלח › מאמר 3: ׳באנו אל אחיך עשו׳ - יראת יעקב וכח תפילת הצדיקים והעניים › פיסקה 2 (קסז ע"ב)

תפילת הצדיקים נעשית עטרה לקב"ה - לא זכויותיהם מגינות עליהם

וישלח · ׳באנו אל אחיך עשו׳ - יראת יעקב וכח תפילת הצדיקים והעניים · מאמר 3 · פיסקה 2 · דף קסז ע"ב

לשון הזוהר

וְכָל כָּךְ לָמָּה, (אלא אינון) אָמְרוּ לֵיהּ, בְּגִין דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִתְרָעֵי תָּדִיר בִּצְלוֹתְהוֹן דְּצַדִּיקַיָא וּמִתְעַטֵּר בִּצְלוֹתְהוֹן. כִּדְאַמְרִינָן, דְּהַהוּא מַלְאָכָא דִּמְמַנָּא עַל צְלוֹתְהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל, סַנְדַּ"לְפוֹן שְׁמֵיהּ, נָטִיל כָּל אִינוּן צְלוֹתִין וְעָבִיד מִנַּיְיהוּ עֲטָרָה לְחֲיי הָעוֹלָמִים וְאוּקְמוּהָ. וְכָל שֶׁכֵּן צְלוֹתְהוֹן דְּצַדִּיקַיָּא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִתְרָעֵי בְּהוּ וְאִתְעַבְדָן עֲטָרָה לְאִתְעַטְּרָא בְּאִינוּן צְלוֹתִין לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. וְאִי תֵימָא מַשִּׁרְיָין קַדִּישִׁין הֲווּ אַתְיָין עִמֵּיהּ, אַמַּאי דָּחִיל. אֶלָּא צַדִּיקַיָיא לָא סַמְכִין עַל זְכוּתַיְיהוּ, אֶלָּא עַל צְלוֹתְהוֹן וּבָעוּתְהוֹן לְגַבֵּי מָארֵיהוֹן.

תרגום

וְכָל כָּךְ לָמָּה? (אֶלָּא הֵם) אָמְרוּ לוֹ, מִשּׁוּם שהקב"ה תָּמִיד מְרֻצֶּה בִּתְפִלּוֹת הַצַּדִּיקִים וּמִתְעַטֵּר בִּתְפִלּוֹתֵיהֶם, כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ שֶׁאוֹתוֹ הַמַּלְאָךְ הַמְמֻנֶּה עַל תְּפִלּוֹת יִשְׂרָאֵל, סַנְדַּלְפוֹ"ן שְׁמוֹ, נוֹטֵל כָּל אוֹתָן תְּפִלּוֹת וְעוֹשֶׂה מֵהֶם עֲטָרָה לְחַי הָעוֹלָמִים וּבֵאֲרוּהָ, וְכָל שֶׁכֵּן תְּפִלּוֹת הַצַּדִּיקִים שהקב"ה מִתְרַצֶּה בָהֶן, וְנַעֲשׂוֹת עֲטָרָה לְהִתְעַטֵּר בְּאוֹתָן תְּפִלּוֹת לַקָּדוֹשׁ - בָּרוּךְ-הוּא. וְאִם תֹּאמַר, מַחֲנוֹת קְדוֹשִׁים הָיוּ בָאִים עִמּוֹ, אָז לָמָּה פָּחַד? אֶלָּא צַדִּיקִים לֹא סוֹמְכִים עַל זְכֻיּוֹ תֵיהֶם, אֶלָּא עַל תְּפִלּוֹתֵיהֶם וּבַקָּשׁוֹתֵיהֶם לְרִבּוֹנָם.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: וכל כך למה, (אלא אינון) אמרו ליה, בגין דקודשא בריך הוא אתרעי תדיר בצלותהון דצדיקיא ומתעטר בצלותהון. כדאמרינן, דההוא מלאכא דממנא על צלותהון דישראל, סנד"לפון שמיה, נטיל כל אינון צלותין ועביד מנייהו עטרה לחיי העולמים ואוקמוה. וכל שכן צלותהון דצדיקיא דקודשא בריך הוא אתרעי בהו ואתעבדן עטרה לאתעטרא באינון צלותין לקודשא בריך הוא. ואי תימא משריין קדישין הוו אתיין עמיה, אמאי דחיל. אלא צדיקייא לא סמכין על זכותייהו, אלא על צלותהון ובעותהון לגבי מאריהון.

התרגום: וכל כך למה? (אלא הם) אמרו לו, משום שהקב"ה תמיד מרצה בתפלות הצדיקים ומתעטר בתפלותיהם, כמו שאמרנו שאותו המלאך הממנה על תפלות ישראל, סנדלפו"ן שמו, נוטל כל אותן תפלות ועושה מהם עטרה לחי העולמים ובארוה, וכל שכן תפלות הצדיקים שהקב"ה מתרצה בהן, ונעשות עטרה להתעטר באותן תפלות לקדוש - ברוך-הוא. ואם תאמר, מחנות קדושים היו באים עמו, אז למה פחד? אלא צדיקים לא סומכים על זכיו תיהם, אלא על תפלותיהם ובקשותיהם לרבונם.

מן המפרשים

מקדש מלך: ועביד מנייהו עטרה לחי העולמים פירוש שהתפלה עולה בסוד מ"ן למלכות ואז מזדווגים זו"ן ומושכין המוחין מא"וא ונמשכת הטיפה עד יסוד דזעיר. וז"ש עטרה לחי העולמים שהוא היסוד. וז"ש לקמן אתעבידת עטרה ומוחא על רישא דצדיק חי העולמים שהטיפה…

הסולם: וכל כך למה וכו': ולמה אמרו לו כל זאת, משום שהקב"ה רוצה תמיד בתפלת הצדיקים ומתעטר בתפלתם. וכמו שאמרנו, שאותו המלאך הממונה על תפלת ישראל סנדלפון שמו, הוא לוקח כל התפלות ועושה מהן עטרה לחי העולמים. ובארוה. ומכל שכן תפלותיהם של…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר