ממלכת הזוהר › זוהר › וישלח › מאמר 27: זמן התפילה וחיבור הכלה › פיסקה 5 (קעח ע"א)

בריות משונות בהר - הפחד בא מן החטאים

וישלח · זמן התפילה וחיבור הכלה · מאמר 27 · פיסקה 5 · דף קעח ע"א

לשון הזוהר

אֲזְלֵי, כַּד מָטוּ חַד בֵּי חֲקַל, יָתְבוּ. זָקְפוּ עֵינַיְיהוּ וְחָמָא לֵיהּ לְטוּרָא דְּהֲווּ סָלְקוּ בְּרוּמֵיהּ בְּרִיָּין מְשַׁנְיָין. דָּחִיל רַבִּי יִצְחָק. אָמַר לֵיהּ רַבִּי אֶלְעָזָר אַמַּאי דְחִילַת. אָמַר לֵיהּ חָמֵינָא דְּהַאי טוּרָא אִיהוּ תַּקִּיף, וְחָמֵינָא אִלֵּין בְּרִיָּין דְּאִינוּן מְשַׁנְיָין וְדָחִילְנָא דְּלָא יְקַטְרְגוּ לוֹן. אָמַר לֵיהּ מַאן דְּדָחִיל מֵחֶטְאוֹי דְּבִידֵיהּ אִית לֵיהּ לְמִדְחַל. תָּא חֲזֵי, לָאו אִלֵּין מֵאִינוּן בְּרִיָּין תַּקִּיפִין דְּהֲווּ מִשְׁתַּכְּחִין בְּטוּרַיָא.

תרגום

הָלְכוּ, כְּשֶׁהִגִּיעוּ לְבֵית שָׂדֶה אֶחָד יָשְׁבוּ. זָקְפוּ עֵינֵיהֶם וְרָאוּ אֶת הָהָר שֶׁהָיוּ עוֹלִים בְּרוּמוֹ בְּרִיּוֹת מְשֻׁנּוֹת. פָּחַד רַבִּי יִצְחָק. אָמַר לוֹ רַבִּי אֶלְעָזָר, לָמָּה אַתָּה פּוֹחֵד? אָמַר לוֹ, רָאִיתִי שֶׁהָהָר הַזֶּה קָשֶׁה, וְרָאִיתִי אֶת הַבְּרִיּוֹת הַלָּלוּ שֶׁהֵן מְשֻׁנּוֹת, וּפָחַדְתִּי שֶׁלֹּא יָצֵרוּ לָנוּ. אָמַר לוֹ, מִי שֶׁפּוֹחֵד - מֵחֲטָאִים שֶׁבְּיָדָיו יֵשׁ לוֹ לִפְחֹד. בֹּא רְאֵה, אֵין אֵלֶּה מֵאוֹתָן בְּרִיּוֹת קָשׁוֹת שֶׁהָיוּ נִמְצָאוֹת בֶּהָרִים.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: אזלי, כד מטו חד בי חקל, יתבו. זקפו עינייהו וחמא ליה לטורא דהוו סלקו ברומיה בריין משניין. דחיל רבי יצחק. אמר ליה רבי אלעזר אמאי דחילת. אמר ליה חמינא דהאי טורא איהו תקיף, וחמינא אלין בריין דאינון משניין ודחילנא דלא יקטרגו לון. אמר ליה מאן דדחיל מחטאוי דבידיה אית ליה למדחל. תא חזי, לאו אלין מאינון בריין תקיפין דהוו משתכחין בטוריא.

התרגום: הלכו, כשהגיעו לבית שדה אחד ישבו. זקפו עיניהם וראו את ההר שהיו עולים ברומו בריות משנות. פחד רבי יצחק. אמר לו רבי אלעזר, למה אתה פוחד? אמר לו, ראיתי שההר הזה קשה, וראיתי את הבריות הללו שהן משנות, ופחדתי שלא יצרו לנו. אמר לו, מי שפוחד - מחטאים שבידיו יש לו לפחד. בא ראה, אין אלה מאותן בריות קשות שהיו נמצאות בהרים.

מן המפרשים

כתם פז: אזלו כד מטו חד בי חקל יתבו יתכן שישבו לאכול וזקפו עיניהם וראו בהר א' תלול שהיו עולים בריות משונות לראש ההר ההוא ויהיו הבריות ההם כענין מה שסופר שיש בעולם בריות על צורת בני אדם פניהם מכוסים בשער ומשחת מאיש מראיהן ותוארם מבני…

אור החמה: ת"ח לאו אלין מאינון בריין תקיפין שהם משתלשלין ממדרגות שיעור קומת החיצונים שאלו הם השעירים חלק עשו דכתיב האימים בעלי אימה לפנים ישבו בה היה משכנם בארץ ההיא ובני עשו ירשום שנעשו מחלקם ונתלבשו בהם ואלו הם מקטרגין ממש הנבראים…

הסולם: אזלי, כד מטו וכו': הלכו, ר"א ור"י. כשהגיעו לשדה אחד, ישבו. נשאו עיניהם וראו הר, שבריות משונות היו עולות בראשו. פחד רבי יצחק. אמר ליה ר' אלעזר, למה אתה מפחד. אמר ליה רואה אני את ההר הזה שהוא עצום, ואני רואה את אלו הבריות שעליו,…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר