ממלכת הזוהר › זוהר › וישלח › מאמר 26: תולעת יעקב › פיסקה 4 (קעח ע"א)

דבקות ישראל בעץ החיים - תחייתם ואיחודם בעבודת הקב"ה

וישלח · תולעת יעקב · מאמר 26 · פיסקה 4 · דף קעח ע"א

לשון הזוהר

׳מְתֵי יִשְׂרָאֵל׳, דָּא אִילָנָא דְחַיֵּי, דִּבְגִין דְּיִשְׂרָאֵל אִינוּן אִתְדַּבָּקוּ בְּאִילָנָא דְחַיֵּי, בְּגִין כָּךְ יְהֵא חַיִּין לְהוֹן וִיקוּמוּן מֵעַפְרָא וְיִתְקַיְּימוּן בְּעַלְמָא, וִיהוֹן לְעַם חַד לְמִפְלַח לֵיהּ לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר ׳לִקְרֹא כֻלָּם בְּשֵׁם יהו"ה לְעָבְדוֹ שְׁכֶם אֶחָד׳ (צפניה ג, ט).

תרגום

׳מְתֵי יִשְׂרָאֵל׳ - זֶה עֵץ הַחַיִּים, שֶׁמִּשּׁוּם שֶׁיִּשְׂרָאֵל דְּבוּקִים בְּעֵץ הַחַיִּים, לָכֵן יִהְיוּ לָהֶם חַיִּים וְיָקוּמוּ מִן הֶעָפָר וְיִתְקַיְּמוּ בָעוֹלָם וְיִהְיוּ לְעַם אֶחָד לַעֲבֹד אֶת הקב"ה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳לִקְרֹא כֻלָּם בְּשֵׁם יהו"ה לְעָבְדוֹ שְׁכֶם אֶחָד׳ (צפניה ג, ט).

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ׳מתי ישראל׳, דא אילנא דחיי, דבגין דישראל אינון אתדבקו באילנא דחיי, בגין כך יהא חיין להון ויקומון מעפרא ויתקיימון בעלמא, ויהון לעם חד למפלח ליה לקודשא בריך הוא, כמה דאת אמר ׳לקרא כלם בשם יהו"ה לעבדו שכם אחד׳ (צפניה ג, ט).

התרגום: ׳מתי ישראל׳ - זה עץ החיים, שמשום שישראל דבוקים בעץ החיים, לכן יהיו להם חיים ויקומו מן העפר ויתקימו בעולם ויהיו לעם אחד לעבד את הקב"ה, כמו שנאמר ׳לקרא כלם בשם יהו"ה לעבדו שכם אחד׳ (צפניה ג, ט).

מן המפרשים

הסולם: מתי ישראל: זה הוא עץ החיים. דהיינו ז"א הנקרא ישראל, ומשום שבני ישראל נתדבקו בעץ החיים, משום זה יהיו להם חיים ויקומו מעפר ויתקיימו בעולם ויהיו לעם אחד לעבוד את הקב"ה, כמש"א לקרא כלם בשם ה' לעבדו שכם אחד.

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: