תולעת המשי מתה ומתחדשת מזרעה - משל לתחיית ישראל
וישלח · תולעת יעקב · מאמר 26 · פיסקה 2 · דף קעח ע"א
לשון הזוהר
תוּ ׳אַל תִּירְאִי תּוֹלַעַת יַעֲקֹב׳ (ישעיה מא, יד), מַה ׳תּוֹלַעַת׳ לֵית לִבְרִיָה דְעַלְמָא כְּהַאי תּוֹלַעַת דְּמֶשִׁי דְּסִיסְטְרָא, דְּמִנָּהּ נָפְקֵי כָּל לְבוּשֵׁי יְקָר טִיסְטְרֵי דְמַלְכִין, לְבָתַר זָרַע זַרְעִין וּמִית, וּלְבָתַר מֵהַהוּא זַרְעָא דְּאִשְׁתָּאַר מִנֵּיהּ אִתְקַיַּים כְּמִלְּקַדְּמִין וְהָא אִיהוּ בְּקִיּוּמָא - כָּךְ יִשְׂרָאֵל אִינוּן כְּהַאי תּוֹלַעַת, דְאַף עַל גַּב דְּמֵתִין, יִתְהַדְּרוּן וְיִתְקַיְּימוּן בְּעַלְמָא כְּמִלְּקַדְּמִין.
תרגום
עוֹד, ׳אַל תִּירְאִי תּוֹלַעַת יַעֲקֹב׳ (ישעיה מא, יד) - מַה ׳תּוֹלַעַת׳ אֵין בְּרִיָּה בָּעוֹלָם כְּמוֹ תּוֹלַעַת הַמֶּשִׁי הַזּוֹ שֶׁטּוֹוִים בּוֹ, שֶׁמִּמֶּנָּה יוֹצְאִים כָּל לְבוּשֵׁי כָבוֹד, לְבוּשֵׁי הַמְּלָכִים, אַחַר כָּךְ זוֹרַעַת זְרָעִים וּמֵתָה, וְאַחַר כָּךְ מֵאוֹתוֹ הַזֶּרַע שֶׁנִּשְׁאָר מִמֶּנָּה מִתְקַיֶּמֶת כְּמוֹ מִקֹּדֶם וַהֲרֵיהִי בְּקִיּוּם - כָּךְ יִשְׂרָאֵל הֵם כְּמוֹ הַתּוֹלַעַת הַזּוֹ, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁמֵּתִים, יַחְזְרוּ וְיִתְקַיְּמוּ בָעוֹלָם כְּמוֹ מִקֹּדֶם.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: תו ׳אל תיראי תולעת יעקב׳ (ישעיה מא, יד), מה ׳תולעת׳ לית לבריה דעלמא כהאי תולעת דמשי דסיסטרא, דמנה נפקי כל לבושי יקר טיסטרי דמלכין, לבתר זרע זרעין ומית, ולבתר מההוא זרעא דאשתאר מניה אתקיים כמלקדמין והא איהו בקיומא - כך ישראל אינון כהאי תולעת, דאף על גב דמתין, יתהדרון ויתקיימון בעלמא כמלקדמין.
התרגום: עוד, ׳אל תיראי תולעת יעקב׳ (ישעיה מא, יד) - מה ׳תולעת׳ אין בריה בעולם כמו תולעת המשי הזו שטווים בו, שממנה יוצאים כל לבושי כבוד, לבושי המלכים, אחר כך זורעת זרעים ומתה, ואחר כך מאותו הזרע שנשאר ממנה מתקימת כמו מקדם והריהי בקיום - כך ישראל הם כמו התולעת הזו, שאף על פי שמתים, יחזרו ויתקימו בעולם כמו מקדם.
מן המפרשים
הסולם: תו, אל תיראי תולעת וגו': עוד בביאור הכתוב אל תיראי תולעת יעקב, מה תולעת, אין לשום בריה בעולם, כמו לתולעת הזו של טוית המשי, שממנה יוצאים כל לבושי כבוד, תלבושת המלכים, ולאחר טויתה זורעת זרע ומתה, ואחר כך, מאותו זרע שנשאר ממנה,…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: