העמים תחת ממונים ידועים - שקועים ברצח וניאוף
וישלח · תולעת יעקב · מאמר 26 · פיסקה 1 · דף קעח ע"א
לשון הזוהר
רַבִּי יְהוּדָה פָּתַח וְאָמַר, ׳אַל תִּירְאִי תּוֹלַעַת יַעֲקֹב מְתֵי יִשְׂרָאֵל אֲנִי עֲזַרְתִּיךְ נְאֻם יהו"ה וְגֹאֲלֵךְ קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל׳ (ישעיה מא, יד). תָּא חֲזֵי, כָּל עַמִין עוֹבְדֵי עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת דְּעַלְמָא, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא יָהַב לוֹן לִמְמַנָּן שָׁלְטָנִין יְדִיעִין כְּמָה דְאִתְּמָר. וְכֻלְּהוּ אָזְלֵי בָּתַר אֱלָהֲהוֹן, כְּמָה דִכְתִיב, ׳כִּי כָּל הָעַמִּים יֵלְכוּ אִישׁ בְּשֵׁם אֱלֹהָיו׳ (מיכה ד, ה). וְכֻלְּהוּ אוֹשְׁדִין דָּמִין וּמַגִּיחִין קְרָבָא גָּזְלִין קַפְּחִין וּמְנָאֲפִין, וְאִתְעָרְבֵי בְּכַמָּה עוֹבָדִין לְבִישׁ, וְאִתְתַּקָּפוּ בְּחֵילְהוֹן לְאַבְאָשָׁא. וְיִשְׂרָאֵל לֵית לוֹן תּוּקְפָא וְחֵילָא לְנַצְחָאָה לוֹן בַּר בְּפוּמְהוֹן, כְּתוֹלַעְתָּא דָא דְּלֵית לָהּ תּוּקְפָא וְחֵילָא אֶלָּא בְּפוּמָא, וּבְפוּמָא מִתְבַּר כֹּלָּא, וְעַל דָּא אִקְרוּן יִשְׂרָאֵל תּוֹלַעַת.
תרגום
רַבִּי יְהוּדָה פָּתַח וְאָמַר, ׳אַל תִּירְאִי תּוֹלַעַת יַעֲקֹב מְתֵי יִשְׂרָאֵל אֲנִי עֲזַרְתִּיךְ נְאֻם יהו"ה וְגֹאֲלֵךְ קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל׳ (שם מא, יד). בֹּא רְאֵה, כָּל הָעַמִּים עוֹבְדֵי עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת שֶׁל הָעוֹלָם, הקב"ה נָתַן אוֹתָם לִמְמֻנִּים שַׁלִּיטִים יְדוּעִים כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר. וְכֻלָּם הוֹלְכִים אַחֲרֵי אֱלֹהֵיהֶם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, ׳כִּי כָּל הָעַמִּים יֵלְכוּ אִישׁ בְּשֵׁם אֱלֹהָיו׳ (מיכה ד, ה). וְכֻלָּם שׁוֹפְכִים דָּמִים וְעוֹרְכִים קְרָבוֹת, גּוֹזְלִים חוֹמְסִים וְנוֹאֲפִים, וּמְעֹרָבִים בְּכַמָּה מַעֲשִׂים רָעִים, וּמִתְחַזְּקִים בְּכֹחָם לְהָרַע. וּלְיִשְׂרָאֵל אֵין תֹּקֶף וְכֹחַ לְנַצֵּחַ אוֹתָם פְּרָט לַפֶּה שֶׁלָּהֶם, כַּתּוֹלַעַת הַזּוֹ שֶׁאֵין לָהּ תֹּקֶף וְכֹחַ אֶלָּא בְּפִיהָ, וּבְפִיהָ הִיא שׁוֹבֶרֶת הַכֹּל, וְלָכֵן נִקְרְאוּ יִשְׂרָאֵל תּוֹלַעַת.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: רבי יהודה פתח ואמר, ׳אל תיראי תולעת יעקב מתי ישראל אני עזרתיך נאם יהו"ה וגאלך קדוש ישראל׳ (ישעיה מא, יד). תא חזי, כל עמין עובדי עבודת כוכבים ומזלות דעלמא, קודשא בריך הוא יהב לון לממנן שלטנין ידיעין כמה דאתמר. וכלהו אזלי בתר אלההון, כמה דכתיב, ׳כי כל העמים ילכו איש בשם אלהיו׳ (מיכה ד, ה). וכלהו אושדין דמין ומגיחין קרבא גזלין קפחין ומנאפין, ואתערבי בכמה עובדין לביש, ואתתקפו בחילהון לאבאשא. וישראל לית לון תוקפא וחילא לנצחאה לון בר בפומהון, כתולעתא דא דלית לה תוקפא וחילא אלא בפומא, ובפומא מתבר כלא, ועל דא אקרון ישראל תולעת.
התרגום: רבי יהודה פתח ואמר, ׳אל תיראי תולעת יעקב מתי ישראל אני עזרתיך נאם יהו"ה וגאלך קדוש ישראל׳ (שם מא, יד). בא ראה, כל העמים עובדי עבודת כוכבים ומזלות של העולם, הקב"ה נתן אותם לממנים שליטים ידועים כמו שנאמר. וכלם הולכים אחרי אלהיהם, כמו שכתוב, ׳כי כל העמים ילכו איש בשם אלהיו׳ (מיכה ד, ה). וכלם שופכים דמים ועורכים קרבות, גוזלים חומסים ונואפים, ומערבים בכמה מעשים רעים, ומתחזקים בכחם להרע. ולישראל אין תקף וכח לנצח אותם פרט לפה שלהם, כתולעת הזו שאין לה תקף וכח אלא בפיה, ובפיה היא שוברת הכל, ולכן נקראו ישראל תולעת.
מן המפרשים
אור יקר: [סימן ז] להאי סטרא ולהאי טטרא, ובגין דאינון תרין שורין איקרון ישורון, ודא הוא ישראל דנטיל רבו ותוקפא מכולא, (ישראל) ]ישורון[ על אינון חולקי תרי סטרין תרין שורין דקאמר, וכולא חד כולהו סלקי לחד, יעקב עבדי, זמנין דאיהו עבד כעבדא…
הסולם: רבי יהודה וכו': ר"י פתח ואמר, אל תיראי תולעת יעקב מתי ישראל וגו'. בוא וראה, כל עמי העולם עובדי עכו"ם, נתן אותם הקב"ה תחת שרים ממונים ידועים. כמו שלמדנו, וכולם הולכים אחר אלהיהם. כמו שכתוב, כי כל העמים ילכו איש בשם אלהיו. וכולם…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: