ממלכת הזוהר › זוהר › וישלח › מאמר 22: ׳מי זאת עלה מן המדבר כתימרות עשן׳ - ענן השכינה, חורבנו וגאולתו העתידה › פיסקה 8 (קעז ע"א)

חורבן הבית - זעם בכל יום וישראל תחת עבודה זרה

וישלח · ׳מי זאת עלה מן המדבר כתימרות עשן׳ - ענן השכינה, חורבנו וגאולתו העתידה · מאמר 22 · פיסקה 8 · דף קעז ע"א

לשון הזוהר

וּמִיּוֹמָא דְּאִתְחָרִיב בֵּי מַקְדְּשָׁא לֵית לָךְ יוֹמָא וְיוֹמָא דְּלֵית בֵּיהּ זְעִימוּ וְרוּגְזָא. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, ׳וְאֵל זוֹעֵם בְּכָל יוֹם׳ (תהלים ז, יב), וְאִתְפָּרַשׁ חֶדְוָה מֵעֵילָא וּמִתַּתָּא. וְיִשְׂרָאֵל אָזְלִין בְּגָלוּתָא וְאִינוּן בִּרְשׁוּ דְּטַעֲוָון אָחֳרָנִין. וּכְדֵין אִתְקְיַּים קְרָא דִּכְתִיב, ׳וְעָבַדְתָּ שָׁם אֱלֹהִים אֲחֵרִים׳ (דברים כח, לו). וְכָל דָּא לָמָּה, בְּגִין דִּכְתִיב, (דברים כח מז). ׳תַּחַת אֲשֶׁר לא עָבַדְתָּ אֶת יהו"ה אֱלֹהֶיךָ בְּשִׂמְחָה וּבְטוּב לֵבָב מֵרוֹב כֹּל׳. מַאי מֵרוֹב כֹּל. הָכָא מֵרוֹב כֹּל, וְהָתָם בְּחֹסֶר כֹּל.

תרגום

וּמִיּוֹם שֶׁנֶּחֱרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ ׳אֵין לְךְ׳ יוֹם וָיוֹם שֶׁאֵין בּוֹ זַעַם וְרֹגֶז, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳וְאֵל זוֹעֵם בְּכָל יוֹם׳ (תהלים ז, יב) - וּפָרְשָׁה הַחֶדְוָה מִלְמַעְלָה וּמִלְּמַטָּה, וְיִשְׂרָאֵל הוֹלְכִים בַּגָּלוּת, וְהֵם בְּרָשׁוּת שֶׁל עֲבוֹדוֹת זָרוֹת אֲחֵרוֹת, וְאָז הִתְקַיֵּם הַפָּסוּק שֶׁכָּתוּב ׳וְעָבַדְתָּ שָּׁם אֱלֹהִים אֲחֵרִים׳ (דברים כח, לו). וְכָל זֶה לָמָּה? מִשּׁוּם שֶׁכָּתוּב (שם) ׳תַּחַת אֲשֶׁר לֹא עָבַדְתָּ אֶת ה' אֱלֹהֶיךְ בְּשִׂמְחָה וּבְטוּב לֵבָב מֵרֹב כֹּל׳ - מַה זֶּה מֵרֹב כֹּל? כָּאן מֵרֹב כֹּל, וְשָׁם מֵחֹסֶר כֹּל.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ומיומא דאתחריב בי מקדשא לית לך יומא ויומא דלית ביה זעימו ורוגזא. כמה דאת אמר, ׳ואל זועם בכל יום׳ (תהלים ז, יב), ואתפרש חדוה מעילא ומתתא. וישראל אזלין בגלותא ואינון ברשו דטעוון אחרנין. וכדין אתקיים קרא דכתיב, ׳ועבדת שם אלהים אחרים׳ (דברים כח, לו). וכל דא למה, בגין דכתיב, (דברים כח מז). ׳תחת אשר לא עבדת את יהו"ה אלהיך בשמחה ובטוב לבב מרוב כל׳. מאי מרוב כל. הכא מרוב כל, והתם בחסר כל.

התרגום: ומיום שנחרב בית המקדש ׳אין לך׳ יום ויום שאין בו זעם ורגז, כמו שנאמר ׳ואל זועם בכל יום׳ (תהלים ז, יב) - ופרשה החדוה מלמעלה ומלמטה, וישראל הולכים בגלות, והם ברשות של עבודות זרות אחרות, ואז התקים הפסוק שכתוב ׳ועבדת שם אלהים אחרים׳ (דברים כח, לו). וכל זה למה? משום שכתוב (שם) ׳תחת אשר לא עבדת את ה' אלהיך בשמחה ובטוב לבב מרב כל׳ - מה זה מרב כל? כאן מרב כל, ושם מחסר כל.

מן המפרשים

מהרח"ו: מאי מרוב כל וגו'. הכוונה כי הוא מדה כנגד מדה, כי כנגד שלא עבדת את ה' מרוב כל לכן עתה תעבדהו בחוסר כל, וזה אומרו ' הכא מרוב כל והתם בחוסר כל ':

הסולם: ומיומא דאתחריב וכו': ומיום שנחרב בית המקדש, אין לך יום ויום שאין בו זעם ורוגז, כמו שאתה אומר, ואל זועם בכל יום. והוסרה השמחה מלמעלה ומלמטה, וישראל הולכים בגלות, והם ברשות אלהים אחרים. ואז מתקיים המקרא שכתוב, ועבדת שם אלהים אחרים.

נפש דוד: הכא מרוב כל והתם בחסר כל: אם היה פי' 'כל' כאן על היסוד הוי אתי שפיר טפי הא דמייתי קראי דקיבוץ נדחים לע"ל. אך עם כל זה משמע טפי דקאי כאן 'כל' על המלכות, ו"חסר כל" היינו כד היא בלא שלימו, וברוב כל כד היא באשלמותא כמו ותרב חכמת שלמה.

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: