ממלכת הזוהר › זוהר › וישלח › מאמר 2: ׳עם לבן גרתי ואחר עד עתה׳ - הכנעת יעקב לעשו והצלתו מכשפי לבן › פיסקה 3 (קסו ע"ב)

פחד העולם מכשפי לבן - עשרים שנות התאחרות יעקב עמו

וישלח · ׳עם לבן גרתי ואחר עד עתה׳ - הכנעת יעקב לעשו והצלתו מכשפי לבן · מאמר 2 · פיסקה 3 · דף קסו ע"ב

לשון הזוהר

אָמַר רִבִּי אַבָּא כּוּלֵי עַלְמָא הֲוֵי יָדְעֵי דְּלָבָן הֲוָה רַב חַכִּימִין וָחֳרָשִׁין וְקוֹסְמִין, וּמַאן דְּבָעֵי לְאוֹבָדָא בֶּחֳרָשׁוֹי לָא אִשְׁתְּזִיב מִנֵּיהּ, וְכָל מַה דְּיָדַע בִּלְעָם מִנֵּיהּ הֲוָה. וּכְתִיב ׳בֵּיהּ בְּבִלְעָם׳ ׳כִּי יָדַעְתִּי אֵת אֲשֶׁר תְּבָרֵךְ מְבֹרָךְ וַאֲשֶׁר תָּאֹר יוּאָר׳ (במדבר כב, ו). וְכוּלֵי עַלְמָא הֲווּ מִסְתָּפֵי מִלָּבָן וּמֵחֳרָשׁוֹי, וּמִלָּה קַדְמָאָה דְּשַׁדַּר יַעֲקֹב לְעֵשָׂו אָמַר ׳עִם לָבָן גַּרְתִּי׳. וְאִי תֵימָא דִּזְעֵיר הֲוָה יֶרַח אוֹ שַׁתָּא. לָאו הָכִי, אֶלָּא ׳וָאֵחַר עַד עָתָּה׳, עֶשְׂרִין שְׁנִין אִתְאֲחָרִית עִמֵּיהּ.

תרגום

אָמַר רַבִּי אַבָּא, כָּל הָעוֹלָם הָיוּ יוֹדְעִים שֶׁלָּבָן הָיָה גְּדוֹל הַחֲכָמִים וְהַמְּכַשְּׁפִים וְהַקּוֹסְמִים, וּמִי שֶׁרָצָה לְאַבֵּד אוֹתוֹ בִּכְשָׁפָיו, לֹא נִצַּל מִמֶּנּוּ, וְכָל מַה שֶּׁיָּדַע בִּלְעָם - מִמֶּנּוּ הָיָה, וְכָתוּב בְּבִלְעָם ׳כִּי יָדַעְתִּי אֵת אֲשֶׁר תְּבָרֵךְ מְבֹרָךְ וַאֲשֶׁר תָּאֹר יוּאָר׳ (במדבר כב, ו) - וְכָל הָעוֹלָם הָיוּ פוֹחֲדִים מִלָּבָן וּמִכְּשָׁפָיו. וְדָבָר רִאשׁוֹן שֶׁשָּׁלַח יַעֲקֹב לְעֵשָׂו - אָמַר ׳עִם לָבָן גַּרְתִּי׳. וְאִם תֹּאמַר שֶׁמְּעַט הָיָה, חֹדֶשׁ אוֹ שָׁנָה - לֹא כָּךְ, אֶלָּא ׳וָאֵחַר עַד עָתָּה׳, עֶשְׂרִים שָׁנָה הִתְאַחַרְתִּי עִמּוֹ.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: אמר רבי אבא כולי עלמא הוי ידעי דלבן הוה רב חכימין וחרשין וקוסמין, ומאן דבעי לאובדא בחרשוי לא אשתזיב מניה, וכל מה דידע בלעם מניה הוה. וכתיב ׳ביה בבלעם׳ ׳כי ידעתי את אשר תברך מברך ואשר תאר יואר׳ (במדבר כב, ו). וכולי עלמא הוו מסתפי מלבן ומחרשוי, ומלה קדמאה דשדר יעקב לעשו אמר ׳עם לבן גרתי׳. ואי תימא דזעיר הוה ירח או שתא. לאו הכי, אלא ׳ואחר עד עתה׳, עשרין שנין אתאחרית עמיה.

התרגום: אמר רבי אבא, כל העולם היו יודעים שלבן היה גדול החכמים והמכשפים והקוסמים, ומי שרצה לאבד אותו בכשפיו, לא נצל ממנו, וכל מה שידע בלעם - ממנו היה, וכתוב בבלעם ׳כי ידעתי את אשר תברך מברך ואשר תאר יואר׳ (במדבר כב, ו) - וכל העולם היו פוחדים מלבן ומכשפיו. ודבר ראשון ששלח יעקב לעשו - אמר ׳עם לבן גרתי׳. ואם תאמר שמעט היה, חדש או שנה - לא כך, אלא ׳ואחר עד עתה׳, עשרים שנה התאחרתי עמו.

מן המפרשים

כתם פז: ומלה קדמאה דשדר יעקב אל עשו עם לבן גרתי להפחידו כאשר יביא משל הלגיון בהדיא ואי תימא דזעיר הוה כי מעט אשר היה לפניו וקרה מקרה שניצול ממנו לכך ואחר עתה עשרים שנה היו כמ"ש זה לי עשרים שנה בביתך וא"ת שלא עלה בידי שום תועלת שאם היה…

הסולם: אמר רבי אבא וכו': כל העולם היו יודעים, שלבן היה גדול החכמים והמכשפים והקוסמים, ומי שלבן רצה לאבד בכשפיו לא ניצל ממנו, וכל מה שידע בלעם מלבן היה, ובבלעם כתוב, כי ידעתי את אשר תברך מבורך וגו' וכל שכן לבן, וכל העולם היו יראים…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: