ממלכת הזוהר › זוהר › וישלח › מאמר 18: ׳התרפית ביום צרה צר כחכה׳ - היצר כקטגור וסניגור עד עונש רחל › פיסקה 3 (קעד ע"ב)

הצורך במלאך מליץ לפני הקב"ה היודע הכל

וישלח · ׳התרפית ביום צרה צר כחכה׳ - היצר כקטגור וסניגור עד עונש רחל · מאמר 18 · פיסקה 3 · דף קעד ע"ב

לשון הזוהר

פָּתַח וְאָמַר, ׳אִם יֵשׁ עָלָיו מַלְאָךְ מֵלִיץ אֶחָד מִנִּי אָלֶף לְהַגִּיד לְאָדָם יָשְׁרוֹ׳ (איוב לג, כג-כד) ׳וַיְחֻנְּנּוּ וַיֹּאמֶר פְּדָעֵהוּ מֵרֶדֶת שַׁחַת מָצָאתִי כֹפֶר׳. הַנֵּי קְרָאֵי אִית לְאִסְתַּכָּלָא בְּהוּ, וְכִי לָא אִתְגְּלִי כֹּלָּא קַמֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, דְּאִיהוּ צָרִיךְ לְמַלְאכָא דְּיֵימָא קַמֵּיהּ טַב אוֹ בִישׁ. אֶלָּא וַדַּאי אִצְטְרִיךְ. דְּכַד אִית לֵיהּ לְבַר נָשׁ סַנֵּיגוֹרִין לְאַדְכָּרָא זְכוּ דִידֵיהּ קַמֵּיהּ, וְלָא אִית לֵיהּ (לבר נש) קַטֵּיגוֹרִין, כְּדֵין ׳וַיְחֻנְּנּוּ וַיֹּאמֶר פְּדָעֵהוּ מֵרֶדֶת שַׁחַת מָצָאתִי כֹפֶר׳.

תרגום

פָּתַח וְאָמַר, ׳אִם יֵשׁ עָלָיו מַלְאַךְ מֵלִיץ אֶחָד מִנִּי אָלֶף לְהַגִּיד לְאָדָם יָשְׁרוֹ׳ (איוב לג, כג) ׳וַיְחֻנֶּנּוּ וַיֹּאמֶר פְּדָעֵהוּ מֵרֶדֶת שָׁחַת מָצָאתִי כֹפֶר׳ (איוב לג, כג) - בַּפְּסוּקִים הַלָּלוּ יֵשׁ לְהִתְבּוֹנֵן, וְכִי לֹא גָלוּי הַכֹּל לִפְנֵי הקב"ה שֶׁהוּא צָרִיךְ מַלְאַךְ שֶׁיֹּאמַר לְפָנָיו טוֹב אוֹ רַע? אֶלָּא וַדַּאי שֶׁצָּרִיךְ, שֶׁכַּאֲשֶׁר יֵשׁ לָאָדָם סָנֵגוֹרִים לְהַזְכִּיר זְכוּת שֶׁלּוֹ לְפָנָיו וְאֵין לוֹ (לָאָדָם) קָטֵגוֹרִים, אָז ׳וַיְחֻנֶּנּוּ וַיֹּאמֶר פְּדָעֵהוּ מֵרֶדֶת שָׁחַת מָצָאתִי כֹפֶר׳ (איוב לג, כד).

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: פתח ואמר, ׳אם יש עליו מלאך מליץ אחד מני אלף להגיד לאדם ישרו׳ (איוב לג, כג-כד) ׳ויחננו ויאמר פדעהו מרדת שחת מצאתי כפר׳. הני קראי אית לאסתכלא בהו, וכי לא אתגלי כלא קמי קודשא בריך הוא, דאיהו צריך למלאכא דיימא קמיה טב או ביש. אלא ודאי אצטריך. דכד אית ליה לבר נש סניגורין לאדכרא זכו דידיה קמיה, ולא אית ליה (לבר נש) קטיגורין, כדין ׳ויחננו ויאמר פדעהו מרדת שחת מצאתי כפר׳.

התרגום: פתח ואמר, ׳אם יש עליו מלאך מליץ אחד מני אלף להגיד לאדם ישרו׳ (איוב לג, כג) ׳ויחננו ויאמר פדעהו מרדת שחת מצאתי כפר׳ (איוב לג, כג) - בפסוקים הללו יש להתבונן, וכי לא גלוי הכל לפני הקב"ה שהוא צריך מלאך שיאמר לפניו טוב או רע? אלא ודאי שצריך, שכאשר יש לאדם סנגורים להזכיר זכות שלו לפניו ואין לו (לאדם) קטגורים, אז ׳ויחננו ויאמר פדעהו מרדת שחת מצאתי כפר׳ (איוב לג, כד).

מן המפרשים

אור החמה: אלא ודאי אצטריך וגו' לא שאינו יודע אלא שמעוררין רחמיו ע"י היותם מלמדין זכותו שהספי' העליונות תלויות בתחתונים וכפי מה שיעוררו רחמים ודין יתעורר למעלה.

הסולם: אלא ודאי אצטריך וכו': ומשיב, אלא ודאי שהוא נצרך למלאך, אע"פ שיודע הכל, והוא כדי לעורר רחמים, כי כשיש לו לאדם מליצים טובים להזכיר לפני הקב"ה את זכויותיו, ואין לו מלמד חובה, אז, ויחוננו ויאמר פדעהו מרדת שחת מצאתי כפר.

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: