ממלכת הזוהר › זוהר › וישלח › מאמר 18: ׳התרפית ביום צרה צר כחכה׳ - היצר כקטגור וסניגור עד עונש רחל › פיסקה 11 (קעה ע"א)

איחור נדר יעקב - המקטרג מחזק הדין בשעת סכנת רחל

וישלח · ׳התרפית ביום צרה צר כחכה׳ - היצר כקטגור וסניגור עד עונש רחל · מאמר 18 · פיסקה 11 · דף קעה ע"א

לשון הזוהר

וְתָּא חֲזֵי, בְּגִין דְּיַעֲקֹב אַחַר נִדְרֵיהּ דְּנָדִיר קַמֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, אִתְתַּקַּף דִּינָא עַל יְדָא דִּמְקַטְרְגָא דְּקַטְרִיג עֲלֵיהּ דְּיַעֲקֹב, וּבָעָא דִינָא בְּשַׁעְתָּא דְסַכָּנָה דְּהֲוַת רָחֵל בָּהּ. אָמַר קַמֵּיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְהָא יַעֲקֹב נָדַר נִדְרֵיהּ וְלָא שָׁלִים, וְהָא אִיהוּ תַּקִּיף מִכֹּלָּא בְּעוּתְרָא וּבִבְנִין בְּכָל מַה דְּאִצְטְרִיךְ. וְלָא שָׁלִים נִדְרֵיהּ דְּנָדַר קַמָּךְ וְלָא נָסַבְתְּ עוֹנָשָׁא מִנֵּיהּ. מִיָּד ׳וַתֵּלֶד רָחֵל וַתְּקַשׁ בְּלִדְתָּהּ׳. מַאי וַתְּקַשׁ. דְּאִתְקַשֵּׁי דִינָא לְעֵילָא גַּבֵּי מַלְאַךְ הַמָּוֶת. וְאִתְעַנַּשׁ יַעֲקֹב בְּהַאי. מַאי טַעְמָא, בְּגִין דִּכְתִיב ׳וְאִם אֵין לְךָ לְשַׁלֵּם לָמָּה יִקַּח מִשְׁכָּבְךָ מִתַּחְתֶּיךָ׳ (משלי כב, כז). וְעַל דָּא מִיתַת רָחֵל וְאִתְמָסַר דִּינָא עַל יְדָא דְּמַלְאַךְ הַמָּוֶת.

תרגום

וּבֹא וּרְאֵה, מִשּׁוּם שֶׁיַּעֲקֹב אֵחַר נִדְרוֹ שֶׁנָּדַר לִפְנֵי הקב"ה, הִתְחַזֵּק הַדִּין עַל יְדֵי הַמְקַטְרֵג שֶׁקִּטְרֵג עַל יַעֲקֹב, וְרָצָה דִּין בִּשְׁעַת הַסַּכָּנָה שֶׁהָיְתָה רָחֵל בָּהּ. אָמַר לִפְנֵי הקב"ה, וַהֲרֵי יַעֲקֹב נָדַר נִדְרוֹ וְלֹא שִׁלֵּם, וַהֲרֵיהוּ חָזָק מֵהַכֹּל בְּעֹשֶׁר וּבְבָנִים וּבְכָל מַה שֶּׁצָּרִיךְ, וְלֹא שִׁלֵּם נִדְרוֹ שֶׁנָּדַר לְפָנֶיךְ, וְלֹא לָקַחְתָּ מִמֶּנּוּ עֹנֶשׁ. מִיָּד? - ׳וַתֵּלֶד רָחֵל וַתְּקַשׁ בְּלִדְתָּהּ׳ (בראשית לה, טז) - מַה זֶּה וַתְּקַשׁ? שֶׁהִתְקַשָּׁה הַדִּין לְמַעְלָה אֵצֶל מַלְאַךְ הַמָּוֶת. וְנֶעֱנַשׁ יַעֲקֹב בָּזֶה, מָה הַטַּעַם? מִשּׁוּם שֶׁכָּתוּב ׳וְאִם אֵין לְךְ לְשַׁלֵּם לָמָּה יִקַּח מִשְׁכָּבְךְ מִתַּחְתֶּיךְ׳ (משלי כב, כז) - וְעַל זֶה מֵתָה רָחֵל וְנִמְסַר הַדִּין עַל יְדֵי מַלְאַךְ הַמָּוֶת.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ותא חזי, בגין דיעקב אחר נדריה דנדיר קמי קודשא בריך הוא, אתתקף דינא על ידא דמקטרגא דקטריג עליה דיעקב, ובעא דינא בשעתא דסכנה דהות רחל בה. אמר קמיה קודשא בריך הוא, והא יעקב נדר נדריה ולא שלים, והא איהו תקיף מכלא בעותרא ובבנין בכל מה דאצטריך. ולא שלים נדריה דנדר קמך ולא נסבת עונשא מניה. מיד ׳ותלד רחל ותקש בלדתה׳. מאי ותקש. דאתקשי דינא לעילא גבי מלאך המות. ואתענש יעקב בהאי. מאי טעמא, בגין דכתיב ׳ואם אין לך לשלם למה יקח משכבך מתחתיך׳ (משלי כב, כז). ועל דא מיתת רחל ואתמסר דינא על ידא דמלאך המות.

התרגום: ובא וראה, משום שיעקב אחר נדרו שנדר לפני הקב"ה, התחזק הדין על ידי המקטרג שקטרג על יעקב, ורצה דין בשעת הסכנה שהיתה רחל בה. אמר לפני הקב"ה, והרי יעקב נדר נדרו ולא שלם, והריהו חזק מהכל בעשר ובבנים ובכל מה שצריך, ולא שלם נדרו שנדר לפניך, ולא לקחת ממנו ענש. מיד? - ׳ותלד רחל ותקש בלדתה׳ (בראשית לה, טז) - מה זה ותקש? שהתקשה הדין למעלה אצל מלאך המות. ונענש יעקב בזה, מה הטעם? משום שכתוב ׳ואם אין לך לשלם למה יקח משכבך מתחתיך׳ (משלי כב, כז) - ועל זה מתה רחל ונמסר הדין על ידי מלאך המות.

מן המפרשים

הסולם: ואתענש יעקב בהאי וכו': שואל, ונענש יעקב בזה, מהו הטעם. ואומר, משום שכתוב, ואם אין לך לשלם למה יקח משכבך מתחתיך. ועל כל מתה רחל, ונעשה הדין על ידי מלאך המות.

נפש דוד: מאי ותקש: דהו"ל לכתוב ותקש ללדת (ונראה למאי דמפרש דאתקשי דינא לעילא, נמי פירוש ותקש לשון קושי לידה כפשטיה, אלא דלשון בלדתה מיושב דפירושו בעת לדתה שהוא סכנה גרם לה שקשתה ע"י שקטרגו עליה אז).

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: