׳טוב נקלה ועבד לו׳ - יצר הרע הגאה מושך לגיהנום
וישלח · ׳וישלח יעקב מלאכים׳ - ענין מלאכי השמירה, ומחנות השכינה · מאמר 1 · פיסקה 16 · דף קסו ע"ב
לשון הזוהר
׳וַיִּשְׁלַח יַעֲקֹב מַלְאָכִים׳. רִבִּי שִׁמְעוֹן פָּתַח וְאָמַר, ׳טוֹב נִקְלָה וְעֶבֶד לוֹ מִמִּתְכַּבֵּד וַחֲסַר לֶחֶם׳ (משלי יב, ט), הַאי קְרָא עַל יֵצֶר הָרָע אִתְּמָר, בְּגִין דְּאִיהוּ מְקַטְרְגָא תָּדִיר לְגַבֵּי בְּנֵי נָשָׁא, וְיֵצֶר הָרָע אִיהוּ אָרִים לִבֵּיהּ וּרְעוּתֵיהּ דְּבַר נָשׁ בְּגַאֲוָתָא וְאָזִיל אֲבַתְרֵיהּ מְסַלְסֵל שַׂעֲרֵיהּ וּבְרֵישֵׁיהּ עַד דְּאִיהוּ אִתְגָּאֵי עֲלֵיהּ וּמָשִׁיךְ לֵיהּ לַגֵּיהִנֹּם.
תרגום
׳וַיִּשְׁלַח יַעֲקֹב מַלְאָכִים׳ (בראשית לב, ד), רַבִּי שִׁמְעוֹן פָּתַח וְאָמַר, ׳טוֹב נִקְלֶה וְעֶבֶד לוֹ מִמִּתְכַּבֵּד וַחֲסַר לָחֶם׳ (משלי יב, ט) - פָּסוּק זֶה נֶאֱמַר עַל יֵצֶר הָרָע, מִשּׁוּם שֶׁהוּא תָמִיד מְקַטְרֵג לִבְנֵי אָדָם, וְיֵצֶר הָרָע מֵרִים לִבּוֹ וּרְצוֹנוֹ שֶׁל הָאָדָם בְּגַאֲוָה, וְהוֹלֵךְ אַחֲרָיו, מְסַלְסֵל בִּשְׂעָרוֹ וּבְרֹאשׁוֹ, עַד שֶׁמִּתְגָּאֶה עָלָיו וּמוֹשֵׁךְ אוֹתוֹ לַגֵּיהִנֹּם.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ׳וישלח יעקב מלאכים׳. רבי שמעון פתח ואמר, ׳טוב נקלה ועבד לו ממתכבד וחסר לחם׳ (משלי יב, ט), האי קרא על יצר הרע אתמר, בגין דאיהו מקטרגא תדיר לגבי בני נשא, ויצר הרע איהו ארים לביה ורעותיה דבר נש בגאותא ואזיל אבתריה מסלסל שעריה וברישיה עד דאיהו אתגאי עליה ומשיך ליה לגיהנם.
התרגום: ׳וישלח יעקב מלאכים׳ (בראשית לב, ד), רבי שמעון פתח ואמר, ׳טוב נקלה ועבד לו ממתכבד וחסר לחם׳ (משלי יב, ט) - פסוק זה נאמר על יצר הרע, משום שהוא תמיד מקטרג לבני אדם, ויצר הרע מרים לבו ורצונו של האדם בגאוה, והולך אחריו, מסלסל בשערו ובראשו, עד שמתגאה עליו ומושך אותו לגיהנם.
מן המפרשים
רמ"א: עד דאיהו אתגאי עליה ומשיך ליה לגיהנם אבל עד דאיהו אתגאי עליה ומשיך ליה לגיהנם אבל טוב נקלה ההוא דלא אזיל אבתריה דיצר הרע ולא אתגאי כלל ומאיך רוחיה ולביה ורעותיה לגבי קב"ה וכדין ההוא יצר הרע מתהפך לעבד לו דלא יכיל לשלטאה עלוי…
הסולם: וישלח יעקב מלאכים: ר"ש פתח ואמר. טוב נקלה ועבד לו ממתכבד וחסר לחם. מקרא זה על היצר הרע נאמר, משום שהוא מקטרג תמיד על בני אדם, והיצר הרע מגביה לבו ורצונו של אדם בגאוה, והאדם הולך אחריו מסלסל בשערו ובראשו, עד שיצר הרע מתגאה עליו…
מקדש מלך, פירוש הרמ"ז: טוב נקלה פשטיה דקרא כולו מקשה ולכן מפרשו על יצה"ר כמ"ש ויצ"הר איהו ארים וכו' פשוטו שעיקר החטא נמשך לאדם כשמתגאה לבזות דברי חכמים ולסמוך על היקש דעתו ומהלך אחר המותרות אבל לפי הסו' ידו' מ"ש הרב שפג' עון הגאו' פוג' בש' י"ה שש'…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: