שלושה סלי חורי - בשורת חורבן הבית וגלות ישראל
וישב · ׳פי שנים ברוחך אלי׳ - ירושת הרוח מרבו ליוסף, הרואה ענבים לטוב ולרע · מאמר 24 · פיסקה 13 · דף קצב ע"א
לשון הזוהר
כֵּיוָן דְּפָתַח פּוּמֵיהּ בְּאַף, מִיָּד דָּחִיל יוֹסֵף, וְיָדַע דְּכָל מִלּוֹי אִינוּן לְאַבְאָשָׁא, וּבְשׂוֹרָה דְּבִישׁ בְּפוּמֵיהּ. ׳וְהִנִּה שְׁלשָׁה סַלֵּי חֹרִי עַל רֹאשִׁי׳ - כְּדֵין יָדַע יוֹסֵף דְּאִתְבַּשַּׂר עַל חֲרִיבוּ דְּבֵי מַקְדְּשָׁא, וְיִשְׂרָאֵל בְּגָלוּתָא, דְּיִתְגָּלוּן מֵאַרְעָא קַדִּישָׁא.
תרגום
כֵּיוָן שֶׁפָּתַח אֶת פִּיו בְּאַף, מִיָּד פָּחַד יוֹסֵף, וְיָדַע שֶׁכָּל דְּבָרָיו הֵם לְהָרַע וּבְשׂוֹרָה שֶׁל רַע בְּפִיו. ׳וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה סַלֵּי חֹרִי עַל רֹאשִׁי׳ (בראשית מ, טז) - אָז יָדַע יוֹסֵף שֶׁהִתְבַּשֵּׂר עַל חֻרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, וְיִשְׂרָאֵל בַּגָּלוּת, שֶׁיִּגְלוּ מִן הָאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: כיון דפתח פומיה באף, מיד דחיל יוסף, וידע דכל מלוי אינון לאבאשא, ובשורה דביש בפומיה. ׳והנה שלשה סלי חרי על ראשי׳ - כדין ידע יוסף דאתבשר על חריבו דבי מקדשא, וישראל בגלותא, דיתגלון מארעא קדישא.
התרגום: כיון שפתח את פיו באף, מיד פחד יוסף, וידע שכל דבריו הם להרע ובשורה של רע בפיו. ׳והנה שלשה סלי חרי על ראשי׳ (בראשית מ, טז) - אז ידע יוסף שהתבשר על חרבן בית המקדש, וישראל בגלות, שיגלו מן הארץ הקדושה.
מן המפרשים
אור החמה: ת"ח אדם הראשון הכריח דבריו איך הענבים הללו יש מהן לטב ויש מהן לביש שכן אדם הראשון ונח ובני אהרן שתו מהיין האדום המשומר בענבים שחורים וגרמו מיתה לכל עלמא וזה השר משקים ראה יפים וטובים ועלה יוסף על ידם להיות מלך כדמפרש ואזיל.…
הסולם: כיון דפתח פומיה וכו': כיון שפתח פיו ב אף, דהיינו אף אני בחלומי, מיד פחד יוסף, וידע שכל דבריו הם להרע, ובשורה רעה בפיו. והנה שלשה סלי חרי על ראשי, בזה ידע יוסף, שנתבשר על חורבן בית המקדש, וגלות ישראל, שיגלו מארץ הקדושה.
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: